גדעון (גדעון בן-צבי)

9 ה

גדעון וביתו של סבא יצחק

תמודדות קשה נוספת שהייתה לי נסבה סביב הבית של סבי יצחק אבי עבד בבנייה בירושלים במסגרת קבוצת 1933 1927- ברעננה. בשנים "הפועל". כמה שנים אחר כך, סבא איצ'ה וסבתא מתוקה הודיעו לאבא שבכוונתם לעלות ארצה. הם חיו בסימיאטיץ, פולין, ולא היה להם רכוש רב. פעם סבא איצ'ה שלח לאבי מעטפה עם שלושה דולרים, כדי לתמוך בבנו שנמצא לבד בישראל. בתגובה שלח לו אבא מעטפה ובה לירה אנגלית, שוות ערך לחמישה דולרים, על מנת להוכיח לסבי שהוא מסתדר בכוחות עצמו. אבא בנה לסבא וסבתא בית מכספו בחלקה ברעננה, אותה רכש במסגרת עבודתו ב"הפועל", כמו גם חברים נוספים לקבוצה. למרות שהבית היה רשום על שם אבי, הוריו ואחיו, אסתר, יוסף וצבי, גרו בו כל השנים. במשך שש שנות ילדות גרתי גם אני בבית ברעננה, לאחר שאמי הלכה לעולמה. באחד הימים, בעקבות אחת מפניות הנושים של אבי, קיבל סבא מכתב שהוצגה בו דרישה לפנות את הבית. דודיי נזעקו והפניתי אותם לקחת את שירותיו של עורך הדין גרוסמן, אשר את שכרו שילמתי מכיסי. ללא הצלחה, גרוסמן ניסה להוכיח שסבא יצחק שלח לאבי כסף מפולין עבור בניית הבית, אך בית המשפט הורה על מכירת הבית. אף אחד מאיתנו לא רצה לראות את סבא יצחק עוזב את ביתו לאחר שלושים וחמש שנה, ובגיל כה מבוגר, והייתי נחוש למצוא פיתרון. טיקסתי עצה עם גדעון והחלטנו שהוא יקנה מכונס הנכסים את הבית ונתתי לו שמונים-אלף לירות מכספי לשם כך. ביצוע העסקה התרחש במשרדי הטאבו ברחוב פיקא בפתח תקווה, שם גם למדתי אני בבית הספר היסודי, והייתה זו סגירת מעגל מרגשת עבורי . סבא, שלא ידע על כל המתרחש, המשיך להתגורר בבית באין מפריע.

Made with FlippingBook Publishing Software