דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק בדגש על ארגונים חברתיים - 2022

עוד תובנה מפיו של מרואיין אחר הייתה כי חסרה הבנייה של הנורמות בקהילת הלהטב"ק, והמושג המוטבע "חופש מיני" מעמעם את היכולת להבחין בין מיניות מרצון לבין פגיעה: הקהילה הגאה פתחה, אני חושב, לעולם, עם המהפכה הפמיניסטית, את כל הנושא של חופש מיני, מיניות אלטרנטיבית, לחגוג את המיניות. ואז איפה הגבול בין חופש לבין פגיעה מינית... כלומר האם בכלל יש לגיטימציה לדבר על פגיעה מינית כשאנחנו מדברים על גבולות אחרים למיניות? הוא הוסיף שמטפלים, אנשי מקצוע שהוא עובד איתם, פוגשים מקרים שבהם די למטפל באינטואיציה שלו כדי לדעת שמדובר בפגיעה מינית: אבל הם מרגישים שהם לא יכולים לדבר את זה עם המטופלים הלהט"בים שלהם כי הם מייד ייחשדו בהיותם הומופובים הטרו־נורמטיבים. כאילו יש לנו פה שני שיחים, שיח פגיעה מינית ושיח מיניות, ושיח הפגיעה המינית הגיע בכלל מהעולם ההטרו־נורמטיבי. יש להדגיש שנפגעים מינית שחושפים את עצם הפגיעה רק לאחר זמן רב אינם תופעה ייחודית לקהילת הלהטב"ק. עם זאת, בקהילה נראה מאפיין ייחודי של החשיפה, הגורם להתארכות פרק הזמן שחולף מהתרחשות הפגיעה ועד לחשיפתה, והוא החשש של הנפגע מפני פגיעה במעמדו החברתי בתוך הקהילה אם יחשוף את הפגיעה בו, כדבריה של אחת המרואיינות: אנשים מאוד מאוד פוחדים, קודם כול על עצמם, על החברים שלהם, על המעמד שלהם וגם מהחוויה הזאת של להיות... על תקן הורסת המסיבות הסדרתית... אני מזכירה שלארגוני הלהט"ב וארגונים חברתיים מהסוג הזה מגיעים אנשים שככל הנראה לא התקבלו בחברה, נפלטו ממעגלים חברתיים נורמטיביים, חיפשו את עצמם, רצו להתקבל כקבוצת שווים ואז הם מגיעים למקום כזה, ואז הם מגלים איזה מין, סתם, נקרא לזה בשם, קוד פריצות או חופש מיני... שוואללה, זה הקוד החדש. כלומר אם אתה לא מתיישר לקוד הזה אז מה אתה בעצם? אז אתה עוד פעם לא חלק, אתה עוד פעם מחוץ למשחק.

48