דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק בדגש על ארגונים חברתיים - 2022

, בחיים לא היה לי יוצא... לא היה יוצא 18 זנות". אני שם את עצמי בגיל לי משפט כזה מהפה. סוגיית הטרנסיות עולה גם בקטעים האלה: נשים טרנסיות, הרבה פעמים מורשה להן רק להתנהל בסתר ובאפלה, וזה גם גורר הרבה אלימות; או שיש תחושה של הוקרת תודה כל כך גדולה שמישהו בכלל מוכן להיות איתי או לגעת בי שזה משנה את היכולת לתת הסכמה או לשים גבולות. כשאת מדברת עם אנשים טרנסים הרבה פעמים... יש פגיעות מיניות גם יותר קלאסיות, אני אשים את זה במירכאות [...] אבל יש משהו שאני חושב שכמעט לא מדובר, שזה באמת הפגיעה הכמעט יום־יומית שבה הגוף הטרנסי כל הזמן נחקר [...] הגוף של האישה הטרנסית גם עובר איזשהי השטחה ופטישיזציה מאוד עמוקות, ואני יכול להגיד שמיטב מחברותיי מספרות לי על האנשים שמגיעים אליהן הביתה ובאמת לסיפוק מיני, בין אם זה בתשלום ובין אם לא, ולא מוכנים להיראות איתה ברחוב. וכל המרחבים האלה של הסודיות ושל הדיסקרטיות ושל הבושה יוצרים כר מאוד מאוד פורה לפגיעות מיניות בעצם. זאת ועוד, לטענתו של המרואיין, אנשים על הקשת הטרנסית מועדים יותר לפגיעה גם מול גורמים ממסדיים כגון המשטרה ומערכת הרפואה. לדוגמה הוא תיאר את החוויה של טיפול הורמונלי, המלווה מעצם טיבו במעקב רפואי, כחוויה של פגיעה מינית המתבטאת בנגיעה ובמישוש של חלקי הגוף, בלי צורך רפואי או בלי ניסיון להסביר את הצורך בכך, ובמילותיו: 3 "הקלות הבלתי נסבלת שבה הגוף שלנו מופר". הקשרים חברתיים, תרבותיים ודתיים 3.4.3 המרואיינים הרבו לתאר סכנה מורכבת ומסועפת יותר לפגיעה בקרב קבוצות להטב"קיות ספציפיות: הם זיהו מוקדי סיכון מוגברים אצל חרדים, ואצל ערבים בכלל ושוהים בלתי חוקיים בפרט, יוצאי פריפריה, אנשים עם מוגבלויות ועוד. הם תיארו אותם כממוקמים ב"שוליות של השוליות", כמי

.Smalley et al, 2016 על ההבדלים בין התנהגויות סיכוניות שונות של טרנסים, הומואים, ולסביות ראו 3

53