דוח הוועדה לבחינת פגיעות מיניות בקהילת הלהטב"ק בדגש על ארגונים חברתיים - 2022

מה שהיה אינו יכול להיות עוד. האמירה שחזרה על עצמה "כולנו פוגעים וכולנו נפגעים" – מסוכנת. אין מקום לראות בקהילה שלמה אוסף של נפגעים ושל פוגעים. זו אמירה מתייגת, מכלילה ומכתימה, שמצד אחד אינה מאפשרת תיקון, ומן הצד האחר אינה מאפשרת נטילת אחריות. לכן יש לדון מחדש במושגים המובנים מאליהם השגורים בקהילה, ולבחון את משמעותם: מהשנייה הראשונה שאתה נכנס למרחבים [...] אני מדבר על המרחבים ההומואים בגלל שזה מה שאני מכיר, ואני לא יכול לדבר על דברים שאני לא מכיר [...] המרחבים האלה הם מרחבים פוגעניים, המרחבים האלה הם מרחבים מנרמלים פגיעה, שהפגיעה בהם היא מנורמלת, היכולת לשלוח ידיים במסיבה נתפסת כדבר מובן מאליו, היכולת להשתמש באגרסיביות הדדית, נקרא לה, בתוך מסיבות כאלה היא קיימת לחלוטין. המרואיינים ציינו עוד שיש צורך לאפשר מרחבים שבהם יוכלו אנשי הקהילה לחשוף פגיעות שחוו. מרחבים שאינם בהכרח מקצועיים או טיפוליים, אלא מרחבים שבהם הנפגע יכול לספר את הסיפור שלו ולקבל הכרה ראשונית בחוויה הפוגענית שחווה. כך מתאר אחד המרואיינים את הצורך במרחבים כאלה: ואז הוא אמר לי רק תגיד לי שזה לא אשמתי, ושבאמת פגעו בי והרבה צריכים לשמוע את זה קודם כול, ואין מי שבהכרח יגיד את זה, והרבה פעמים אפילו צריכים את זה לפני, ואולי לפעמים עוד יותר מהתמיכה הנפשית; רק מישהו שידבר איתם בגובה העיניים ויגיד, אני מצטער, אני מאמין לך, וזה מה שאתה יכול לעשות מעכשיו המושגים שהמרואיינים שלנו ציינו שצריך להפנות אליהם את תשומת הלב ולהבין את משמעותם הם אלה: א . יחסי תמיכה ב . זנות ג . אפליקציות

75