מכון חרוב - האם למדנו את הלקח והאם נוכל להציל את הילדים הבאים?

האם למדנו את הלקח והאם נוכל להציל את הילדים הבאים? העברת מידע בין הרשויות והשינויים מאז דוח ועדת וינטר Shutterstock

האם למדנו את הלקח והאם נוכל להציל את הילדים הבאים?

1 כרמית פולק-כהן ודניאלה זלוטניק

כי האחריות למניעה ולאיתור מצבי סכנה לילדים צריכה להיות והמלצותיה מבקשות לאתר 4 "משותפת לכל משרדי הממשלה", באופן פעיל ילדים שעלולים להיות בסכנה, ולהכיר במגוון 5 מצבים ואיתותים כבעלי פוטנציאל להתפתח למצבי סכנה. בעיקר המליצה הוועדה לקדם שיתופי פעולה והעברת מידע בין משרדים, רשויות וגורמים מקצועיים שונים. בהסתמך על מחקרים ועל ניתוח מקרי עבר, מצאה הוועדה כי העברת מידע יכולה לצמצם ואף למנוע הישנות פגיעה בילדים 6 במשפחה, ולהבטיח מתן טיפול מתאים להם ולהוריהם. הוועדה מצאה כי משרדים, רשויות וגורמים מקצועיים רואים לרוב תמונה חלקית בלבד של מצב הילד או המשפחה. לכן שיתוף במידע ותיאום טיפול יכולים לסייע באיתור מוקדם של ילדים בסכנה, למנוע התערבויות סותרות למשפחה, לצמצם הישנות והסלמת הפגיעה בילד או בילדים אחרים במשפחה, 7 ולוודא שילדים בסיכון לא "ייפלו בין הכיסאות". ההכרה בחשיבות של שיתוף פעולה בין-משרדי ושל העברת מידע על-ידי גורמים מקצועיים רווחת אף במשפט הבין-לאומי. האמנה בדבר זכויות הילד, שהיא המסמך המשפטי המחייב והמוביל ברמה הבין-לאומית בכל הנוגע לזכויות ילדים ובני ), עוסקת בסוגיה 1990 נוער (ועליה חתמה גם ישראל, בשנת לאמנה 19 של הגנת ילדים ובחשיבות השיתוף במידע. כך, סעיף קובע כי על המדינות החתומות על האמנה להגן על ילדים מפני אלימות ולפתח אמצעים למניעת התעללות, לזיהוי, לדיווח, גם 8 להעברה, לחקירה, לטיפול ולמעקב אחר מקרי התעללות. ועדת האו''ם לזכויות הילד, שהיא גוף מומחה ועצמאי באו''ם האחראי ליישום האמנה על-ידי המדינות החתומות עליה, פרסמה הנחיות ובהן הדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה ושל שיתוף במידע עם גורמים מקצועיים רלוונטיים, לרבות באמצעות פיתוח דרכי עבודה משותפות ומנגנוני תיאום ברמה 9 לאומית, אזורית ומקומית. לא בכדי שמה הוועדה דגש בהמלצותיה על הסוגיה של העברת מידע בין גורמים מקצועיים שונים, שכן שם גם מצאה הוועדה

ילדים על-ידי בן משפחה. 44 בשבע השנים האחרונות נרצחו נתון זה חושף תמונת מצב קשה בקשר למוגנותם של ילדים ומעלה שאלות הנוגעות לתפקידה של המדינה בהגנה עליהם. נעלמה הילדה רוז פיזם. במשך חודשים רבים 2010 בשנת לא ידע איש על היעלמותה, עד שקרובת משפחתה התקשרה אל המועצה לשלום הילד והתריעה על הדבר. בחקירה התברר כי רוז נרצחה על-ידי סבה ואמה. האם מאז למדו הגורמים הרלוונטיים לקח? האם היום הם יכולים למנוע את הרצח הבא? , על רקע רצח רוז פיזם ז''ל, הוקמה ועדת 2010 בשנת מנכ''לים בין-משרדית (ועדת וינטר), בהשתתפות נציגי משרד הרווחה, החינוך, הבריאות, הקליטה, התמ''ת וביטחון הפנים, כדי לעסוק בנושא איתור קטינים נפגעי התעללות וההגנה עליהם (ועדת וינטר). באותה שנה פורסם דוח הוועדה: איתור קטינים הנמצאים במצבי סכנה והתוויית רשת ביטחון להגנה ). הדוח הציג את עבודת הוועדה, 2010 , בקהילה (דוח וינטר את ממצאיה ואת המלצותיה לגיבוש מדיניות שתאפשר שיתוף פעולה בין-משרדי והעברת מידע בין גורמים מקצועיים, במסגרת 2 כדי לאפשר איתור, זיהוי של ילדים והגנה עליהם. ישיבותיה, ועל בסיס ניתוחי מקרים של הריגת ילדים במשפחה, גיבשה הוועדה הגדרה משותפת לילדים בסכנה, פיתחה מודל "איתותים" לזיהוי גורמי סיכון להתעללות בילדים ולהזנחת ילדים, והמליצה על הקמת מערך בין-משרדי ברמה ארצית, עוד קבעה הוועדה 3 מחוזית ומקומית להסדרת ההגנה על ילדים.

כרמית פולק-כהן היא עו"ד והיועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד; דניאלה זלוטניק היא עו"ד במחלקה המשפטית של המועצה לשלום הילד. 1 .)]2010[ ), הקדמה (להלן, דוח וינטר 2010( דוח הוועדה הבין-משרדית: איתור קטינים הנמצאים במצבי סכנה והתוויית רשת ביטחון להגנה בקהילה 2 .21-15 ' ), עמ 2010( דוח וינטר 3 ), הקדמה. 2010( דוח וינטר 4 .)2011 , (ינואר 25 ,2 , , ש' בן שלמה, מפגש חוזר: מעקב אחר יישום המסקנות של הוועדה הבין-משרדית, נקודת מפגש 12 ' ), עמ 2010( דוח וינטר 5

.12 ' ), עמ 2010( דוח וינטר 6 .2 ' ), עמ 2010( דוח וינטר 7 .31 ,1038 , כתבי אמנה 1989 , ) לאמנה בדבר זכויות הילד 2()1(19 ' ס 8 ראו בעניין זה: 9

UN Committee on the Rights of the Child (CRC), General comment no. 5 (2003): General measures of implementation of the Convention on the Rights of the Child, par 37, 27, 27 November 2003, CRC/GC/2003/5., UN Committee on the Rights of the Child (CRC), General comment No. 13 (2011): The right of the child to freedom from all forms of violence, par 39, 50, 18 April 2011, CRC/C/ .GC/13 ) מנחים את המדינות להשקיע בשיתופי פעולה ולאפשר לגורמים השונים המעורבים בהגנת ילדים SDG's( כמו כן, גם היעדים לפיתוח בר-קיימא של האו''ם UN General Assembly, Transforming our world: the 2030 Agenda for Sustainable Development, Goal 16.a & 16.b, : לחלוק ידע וניסיון. ראו .21 October 2015, A/RES/70/1 Bruning, M., & Zlotnik, D. : למידע נוסף על שיתופי פעולה והעברת ומידע במסגרת המחויבות להגנה על זכויות הילד במשפט הבין-לאומי והאירופי, ראו

I נקודת מפגש 35

כרמית פולק-כהן ודניאלה זלוטניק

מניעת הפגיעה בקטין, החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה"; וכן נקבעה חובה לקבל הסכמת הורה 17 לבקשה; וכי המידע המתקבל יישמר בסודיות. בהערות המועצה לשלום הילד לתזכיר החוק, וכן בדיון בנושא זה בוועדה לזכויות הילד בכנסת, עלו טענות שהתזכיר אינו מסדיר באופן מלא את אופן השימוש במידע שנמסר על-פי בקשה ו/או באופן יזום; אינו מאפשר לאנשי חינוך למסור מידע באופן יזום, אינו מתייחס באופן מספק להגנה על פרטיות הילד אחת ההערות המשמעותיות של המועצה הייתה שתזכיר 18 ועוד. החוק מסדיר את סוגיית העברת מידע בין גורמי טיפול וגורמי מקצוע שונים ללשכות הרווחה, אך אין בו הרשאה מפורשת ללשכות הרווחה להעביר מידע שברשותם לגורמי המקצוע השונים. יודגש כי תזכיר החוק מאפשר למנהל להעביר מידע בעניינו של קטין רק אם מידע זה הועבר אליו על-ידי גורמים אחרים, וממילא אין החוק מסדיר במפורש את סוגיית העברת המליצה המועצה להחיל את המידע בלשכת הרווחה. לפיכך החוק גם על העובדים הסוציאליים, כדי לאפשר לגורמי המקצוע הרלוונטיים לקבל מידע מלשכות הרווחה על אנו הקטין כאשר העברת המידע נחוצה להגנה על שלומו. סבורות כי לא יהיה אפשר לדבר על שיתוף פעולה בין-מקצועי ובין-משרדי אם השיתוף וזרימת המידע לא יהיו הדדיים, במקרים המתאימים לכך. מכל מקום, בשל עיכובים בירוקרטיים, קשיי תיאום בין המשרדים השונים וחשש לפגיעה בפרטיות ובחובת סודיות בדיון בוועדה לזכויות 19 מקצועית, הליך החקיקה לא הושלם. הכיר משרד הרווחה בחשיבות הדוח 2013- הילד בכנסת ב וציין כי בקרוב יפעל פיילוט בעשרה יישובים לבדיקת הליך העבודה, ובמסגרת הדיון הסכים נציג המשרד לשקול את ואולם תוכנית 20 הרחבת הפיילוט ל-עשרים וחמישה יישובים. זו מעולם לא יצאה לפועל. עוד יצוין כי בדיון עלו טענות נגד משרד הרווחה–שאי-יישוםהמלצותהוועדה ואי-השלמתהליך החקיקה נובעים גם משיקולים תקציביים ומחשש שבעקבות 21 שיתוף מידע יאותרו עוד ילדים רבים שזקוקים לטיפול.

את החסם המרכזי בעבודת הרשויות בהגנה על ילדים בסיכון. מהדוח עולה כי הדין הקיים בישראל מונע העברת מידע חופשית בין אנשי מקצוע (למשל – חובת סודיות רפואית, חיסיון מטפל-מטופל ועוד), וכי הדבר מחייב הסדרה חוקית בין היתר עלה לדיון, כבסיס משפטי 10 שתאפשר שיתוף. ד לחוק העונשין 368 שאפשר להסתמך עליו בסוגיה זו, סעיף המחייב אנשי מקצוע ואזרחים לדווח במקרים של חשד לעבירה ואולם הוועדה קבעה 11 בקטין בידי האחראי לו ("חובת דיווח"). כי הסדר זה אינו מתאים או ממצה, שכן חובת הדיווח חלה רק לאחר שנעברה עבירה בקטין, אך במקרים רבים השיתוף דרוש בשלבים מוקדמים יותר – לאיתור ילדים בסכנה ולמניעת פגיעה. נוסף על כך מצאה הוועדה כי במקרים שהמצב של הילד אינו עולה כדי חובת דיווח, דווקא שיתוף וקבלת מידע בנוגע לילד ולמשפחה יכולים להבהיר את התמונה המשפחתית ולאפשר הצלבה בין פיסות שונות של מידע אשר יובילו למסקנה שהילד נתון בסכנה או עלול להיות בסכנה. ברוח זו, כצעד ראשון ותשתית ליישום ההמלצות, המליצה הוועדה על חקיקת חוק שיאפשר מסירת מידע ושיתוף במידע להגנה על 12 ילדים. בהתאמה להמלצות המשמעותיות שעלו מדוח וינטר פרסם משרד הרווחה את "תזכיר חוק קבלה, מסירה ושיתוף במידע " ("תזכיר חוק"), 2010- על קטין או בן משפחתו, התשע"א בתזכיר 13 הקובע מסגרת חוקית המאפשרת שיתוף במידע. נקבע כי מנהל מחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי יהיה מוסמך לפנות למשטרה ולאנשי מקצוע הקבועים בחוק לשם קבלת מידע על קטין או על בן משפחתו אם יש "חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין" והמידע המבוקש "דרוש לשם מניעת הפגיעה, החמרתה או הישנותה או לשם התזכיר קובע עוד כי גורם אשר 14 טיפול בקטין בקשר לפגיעה". קיבל פנייה כאמור יהיה חייב למסור את המידע שברשותו, אף כמו כן תזכיר החוק מאפשר 15 אם מוטלת עליו חובת סודיות. יצוין 16 לאנשי מקצוע ליזום מסירת מידע לשירותי הרווחה. כי כדי לאזן בין הזכות לפרטיות ובין הצורך במסירת המידע, נקבע בתזכיר כי בקשת המידע תיעשה "בהיקף הנדרש לשם

Cooperation and the right of child abuse victims to protection and health: Lessons from the Netherlands. In J. H. H. M. Dorscheidt, .)& J. H. Hubben (Eds.), Children's rights in health care. Leiden: Brill (Forthcoming, 2018 .13-12 ' ), עמ 2010( דוח וינטר 10 .1977- ד(א) לחוק העונשין, תשל''ז 368 סעיף 11 .14-13 ' ), עמ 2010( דוח וינטר 12 ]). ראו סעיף ב' לתזכיר: מטרת החוק המוצע 2010[ (להלן, תזכיר חוק 2010- תזכיר חוק קבלה, מסירה ושיתוף במידע על קטין או בן משפחתו, התשע''א 13 והצורך בו. .)2010( (א) לתזכיר חוק 2 סעיף 14 ). יצוין כי התזכיר כולל חריג למסירת מידע על-ידי קצין משטרה, במקרים של חשש משיבוש הליכי חקירה או משפט. 2010( לתזכיר חוק 5 (ב) וכן 2 סעיף 15 .)2010( (א) לתזכיר חוק 3 סעיף 16 .)2010( (ג) לתזכיר חוק 4 (ה) וכן 2 ,) (ד 2 סעיף 17 פרוטוקול ועדה לזכויות הילד, אי ) (להלן, 29.10.2013( 25 ' הוועדה לזכויות הילד, אי יישום המלצות ועדת וינטר לאיתור קטינים בסכנה, פרוטוקול מס 18 : הערות 2010- ), וראו גם תזכיר חוק קבלה, מסירה ושיתוף במידע על קטין או בן משפחתו, התשע''א יישום המלצות ועדת וינטר לאיתור קטינים בסכנה .)31.1.2011( המועצה לשלום הילד פרוטוקול ועדה לזכויות הילד, אי יישום המלצות ועדת וינטר לאיתור קטינים בסכנה. 19 פרוטוקול ועדה לזכויות הילד, אי יישום המלצות ועדת וינטר לאיתור קטינים בסכנה. בדיון צוין כי יש בעיה בעריכת הפיילוט מאחר שעדיין אין הסדרה 20 חוקית לשיתוף מידע, ואי אפשר לפתור את החסמים החוקיים הללו באמצעות פיילוט נקודתי.

נקודת מפגש I 36

האם למדנו את הלקח והאם נוכל להציל את הילדים הבאים?

בהיעדר הסדרה של שיתופי הפעולה ושל העברת המידע בין המשרדים ובין גורמים מקצועיים, ישנם בהכרח כשלים באיתור ילדים אלה ובטיפול בהם, ורבים מהם נעלמים מעיני הרשויות. עם 14 ) פורסם כי נער בן 2017 לדוגמה – רק לאחרונה (מאי מוגבלות נמצא לאחר שהוחזק בבידוד ובמצב הזנחה קיצוני בידי הוריו, בלי שהוא רשום במסגרת חינוכית כלשהי. במקרה זה, אף שגורמים שונים ידעו על מצב המשפחה, גורמי הרווחה והחינוך בעיר לא ידעו על קיומו של הילד, והוא "נעלם" בתוך המערכת. מקרה זה הציף שוב את הכשלים בהעברת מידע בין רשויות ובהצלבת נתונים, ואת ההשלכות החמורות שיש לכך 22 על ילדים. במשך השנים התמקד השיח על סוגיית העברת המידע בקונפליקט בין זכותם של קטינים לפרטיות ובין זכותם של קטינים להגנה. אנו סבורות כי אפשר לייצר איזון בין הזכויות כך שמחד גיסא תישמר פרטיותו של הקטין ומאידך גיסא תינתן מעטפת הגנה מספקת שתבטיח לנוכח כישלונה של הממשלה בקידום ובהוצאה את שלומו. לפועל של הליך החקיקה החיוני להגנה על ילדים, הונחו שתי יו"ר 23 הצעות חוק פרטיות על-ידי ח"כ יפעת שאשא-ביטון, יו"ר 24 ועדת זכויות הילד, ועל-ידי ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, ועדת זכויות הילד לשעבר. הצעות החוק הפרטיות נותנות ,2010 מענה לכמה מהחסרים הקיימים בתזכיר החוק משנת לטענת המועצה וגורמים אחרים. הצעות החוק מבקשות ליישם את האיזון הנדרש בין פרטיות הקטין להגנה על שלומו. שתי הצעות החוק עברו קריאה טרומית, והן נמצאות בימים אלה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בהכנה לקריאה ראשונה. כך למשל, בנוגע לאיזון בין הזכות לפרטיות ובין הצורך בשיתוף, שתי הצעות החוק קובעות כי סוג המידע שאפשר וכי המידע 25 לבקש לפי החוק ייקבע ברשימה על-ידי השר, יימסר במידה הנדרשת להגנה על הקטין. כמו כן, באורח דומה לתזכיר החוק – שתי הצעות החוק מקנות רשות לבקש את המידע ואינן מטילות חובה על גורם הרווחה לעשות כן. אחת מהצעות החוק אף קובעת חובה למסור הודעה לקטין שמלאו לו על בקשה למידע (ובכך ניתנת הזדמנות לו ולהוריו להביע 14 את עמדתם) ומסדירה מצבים של התנגדות הורים ו/או קטין 27 לבקשה.

והרשויות מקבלות מדי שנה עשרות אלפי דיווחים על התעללות ואולם ההסדרה 28 ופגיעות בילדים ועל הזנחת ילדים במשפחה. החוקית של האפשרות לשיתוף מידע "תקועה", וההמלצות של דוח וינטר נותרו מילים ריקות על דף. קרוב לשמונה שנים לאחר פרסום דוח וינטר, כל מקרה כך, של התעללות ופגיעה בילדים במשפחה שנחשף עדיין מעלה את השאלות הקשות: האם למדנו את הלקח והאם  ? נוכל להציל את הילדים הבאים מוטי וינטר – לשעבר מנכ"ל משרד הרווחה המלצות דוח הועדה שעמד בראשותה נותרו מילים ריקות על דף.

ילדים בתוך המשפחה, 44 מאז פרסום דוח וינטר נרצחו

פרוטוקול ועדה לזכויות הילד, אי יישום המלצות ועדת וינטר לאיתור קטינים בסכנה. במסגרת הדיון עלה גם חשש מדיווחי שווא ומהצפת מקרים בעקבות 21 האפשרות לשיתוף במידע. .)15.5.2017( 147 ' הוועדה לזכויות הילד, כשל הרשויות בפרשת הילד שהוחזק בבידוד, פרוטוקול מס 22 .)]2016[ (להלן, הצעת חוק 2016- הצעת חוק מסירת מידע על קטין או על בן משפחתו ושיתוף במידע (הוראת שעה), התשע''ו 23 .)]2015[ (להלן, הצעת חוק 2015- הצעת חוק קבלה, מסירה ושיתוף של מידע על קטין או בן משפחתו, התשע''ה 24 .)2016( (ו) להצעת חוק 2 סעיף 25 .)2016( (ב) להצעת חוק 3 ); סעיף 2015( (ד) להצעת החוק 2 ); סעיף 2016( (א) להצעת חוק 3 סעיף 26 .)2015( (ה) להצעת החוק 2 ). ראו גם סעיף 2016( (ה) להצעת חוק 2 (ג) וכן 2 סעיף 27 מהדיווחים 71.9%- ; ב 1960- מקרים לעובדים סוציאליים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש''ך 48,203 דווחו 2016- על-פי נתוני המועצה לשלום הילד, ב 28 תיקים במשטרה על עבירות נגד ילדים בתוך המשפחה (ראו המועצה לשלום הילד, ילדים בישראל: שנתון 3,979 נפתחו 2016- הפוגע היה אחראי במשפחה. ב .)]2017[ 2016

I נקודת מפגש 37