מכון חרוב - יצוג קטינים מודע טראומה

͂ לסיכום: מעבר לדרישה האתית והאנושית שיש בזיהוי ובתיווך של טריגרים טראומטיים ובהכנה של הילד לקראתם, הרי שבפעולות אלו יש כדי לעודד ולקדם תהליך קבלת החלטות שמכיר במציאות של הילד הספציפי ומאפשר לו להשמיע את קולו באופן אותנטי ובטוח. 4 . חיבור לעוגני ביטחון ועוגני תמיכה בחיי הילד • יכולתם של ילדים להשתתף בהליכים מיפוי גורמי סיכון וחוסן בחיי הילד: במערכת הגנת הילד והמוטיבציה שלהם לכך נעוצות לא רק בגורמים אישיים כמו גיל, התפתחות אינדיווידואלית וחוויות החיים הספציפיות אלא גם בגורמים חברתיים. חוויות החיים הייחודיות של אנשים ומשפחות מעוצבות בהצטלבות מגוון של זהויות כמו מגדר, אתניות ומצב סוציו־אקונומי (מיקרו), והן משקפות מערכות ומבנים של מועדפות והדרה ברמה החברתית (מאקרו). המשמעות של התערבות מודעת הקשרי חיים היא קרדינאלית על מנת למפות את גורמי הסיכון והחוסן של הילד ומשפחתו ולעצב את ההתערבויות בהתאם. כפי שעל אנשי המקצוע לערוך מיפוי של גורמי הסיכון הכוללים את כל אזורי הפגיעה הידועים או האפשריים של הילד, יש למפות לזהות ולאתר מבוגרים תומכים או גם את גורמי החוסן. במיפוי זה אפשר קהילות תומכות (למשל מורים, בני משפחה, דמויות משמעותיות בקהילה הדתית שהילד משתייך אליה) שהילד בוטח בהם וסומך עליהם. מלבד האפשרות שגורמים אלה יעטפו את הילד ויתמכו בו בהליך, אפשר לקדם תפיסת עולם חיובית על ידי הדגשת הכוונות המיטיבות של גורמים בסביבתו. – שאלי את הילד, "עם מי אתה מרגיש בטוח?" וגייסי רעיון לפרקטיקה: את האנשים האלה כדי שיוכלו לתמוך בילד ברגעים קריטיים בהליך המשפטי. • ילדים שמתמודדים עם טראומה עשויים להתקשות הדגשת החוזקות: לראות את נקודות החוזק שלהם בעצמם. יש לשקף לילד אילו תכונות/כוחות אישיים מסייעים לו להתמודד עם האירועים ולסייע לו לראות את ההצלחות שלו, קטנות כגדולות, על מנת לקדם תחושת מסוגלות. – הזכירי לו כיצד התמודד עם סיטואציות קשות רעיון לפרקטיקה: ומאתגרות בעבר וכיצד התגבר עליהן. אפשר גם לחזק את היכולות של הילד לבטא את דעתו במסגרת ההליך.

15