מכון חרוב - יצוג קטינים מודע טראומה

– כאשר עושה רושם שהילד עסוק בהצדקת התוקפן רעיון לפרקטיקה: ובהגנתו, חשוב שלא להיכנס לעימות או להתווכח עם הילד אלא לתקף את רגשותיו ולומר: "אתה רוצה מאוד לעזור לי להבין עד כמה אימא/ אבא הם הורים טובים כלפיך ואוהבים אותך. אני מקשיבה ושומעת עד כמה הם חשובים לך ואתה אוהב אותם". • טריגר טראומטי הוא בעצם מאזכר התמודדות עם טריגרים טראומטיים: טראומה שעשוי לבוא לידי ביטוי בריח, בטעם, בצבע, במראה, בחפץ, בסיטואציה מסוימת, במנח של הגוף וכדומה, ובאמצעות ערוצים חושיים אלו להציף את הטראומה אל תודעתו של הילד, באופן חודרני, עצים ובלתי נשלט. ילדים שחוו אירועים טראומטיים עשויים להגיב פעמים רבות במצוקה גדולה כלפי אירועים שעשויים להיתפס כפעוטים או כזניחים לאדם החיצוני לסיטואציה, אך מהווים טריגר טראומטי עבור הילד. על כן, הבנת מופעי טראומה אלה, זיהוים ותגובה מותאמת להם, הם חיוניים כדי להבין את הפגיעות של הילד ולסייע לו להחזיר לעצמו שליטה על גופו ועל רגשותיו. • אם צפוי שהילד יתקל הכנה של הילד להתמודדות עם טריגרים טראומטיים: בטריגרים טראומטיים בייצוג ובהליך המשפטי (ואין דרך להימנע מהם), יש להכין את הילד לאפשרות הזו ולשאול אותו למה יהיה זקוק במפגש עם אותו הטריגר. – נסי להישאר קשובה לביטויי מצוקה לא מילוליים רעיון לפרקטיקה: כמו בכי. לחלופין ניתוק או אפקט לא מותאם של הילד עשויים להצביע על חוויה דיסוציאטיבית שהופעלה. שימי לב לשפת הגוף ולהתנהגויות שנראות פשוטות לכאורה אך עשויות לשאת משמעות עמוקה. כאשר את רואה שינוי שמרגיש כמו תגובה לטריגר טראומטי, את יכולה לפנות אל הילד ולומר לו: "אני רואה ש... מה שלומך? מה יכול לעזור לך עכשיו?". במקרים של היעדר ויסות רגשי, אפשר להזמין את הילד לשתות מים, לנשום, או לצאת יחד להליכה קצרה, אם מתאים. • חשוב להעלות את המודעות תיווך של הטריגרים הטראומטיים למערכת: בקרב גורמי המקצוע הנוספים השותפים בהליך המשפטי (בית המשפט, פרקליט, נציגי שירותי הרווחה) להקשר הרחב יותר של תגובת הילד. זיהוי ואיתור הטריגרים הטראומטיים יכול לאפשר לעורך הדין לבחון כיצד אפשר להתאים את ההליך המשפטי לצרכים הספציפיים של הילד, ככל שניתן, וכן להסביר ולתווך את תגובות הילד לגורם שמקבל את ההחלטות בעניינו. – סביר להניח שתראו את הילד יושב עם קפוצ'ון רעיון לפרקטיקה: על הראש ומגיב באדישות כשתשאלו שאלות. הוא לא עושה זאת כי הדברים אינם נוגעים לו, אלא כי במעמד הוועדה מול הוריו קשה לו להתייחס לחיים בפנימייה. תווכו זאת למשתתפים האחרים בוועדה וודאו כי לא מייחסים להתנהגות של הילד פרשנות שלילית.

14