מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

את כל מה שאתה צריך בגיל שלך: לקום בבוקר לגן, לאכול כל יום שלוש ארוחות. זו הסיבה שאנחנו דואגים לך ולאחים שלך ולכן אנחנו נפגשים פה היום". או למשל: "אימא כרגע לא יכולה לטפל בך. קשה לה, וילדים זקוקים שיהיה מישהו שיעיר אותם בבוקר ויאכיל אותם. אנחנו מקווים שאימא תוכל לטפל בעצמה, ואז היא תוכל לטפל בך". כך אנו מסמנים לילד מה לא תקין בהתנהלות, אך משאירים גם מקום לתקווה ולשינוי.

4 . הסבר על מה שצפוי לקרות בהמשך ועל האפשרויות השונות שעומדות על הפרק. הסבר ודוגמאות ילדים עשויים להיות חרדים ממה שהולך להיות, ולכן הם צריכים לדעת למה לצפות. לפיכך, כחלק מקידום תחושת המסוגלות של הילדים, חשוב לתת מידע על המשך ההתערבות. חשוב מאוד לתאר את התהליכים בפירוט המרבי האפשרי. למשל: "בהמשך השבוע אני אגיע גם לבית שלך, אדבר איתך ועם ההורים שלך. ביחד נבנה תוכנית ל...". "עכשיו אתה תעבור לגור ב... / אתה תמשיך להתגורר באותו הבית ואני אמשיך להיות איתך בקשר". אם לא יודעים מה הולך לקרות, חשוב להתייחס לכך. למשל: "אנחנו נגיע ביחד לבית המשפט ואני אבקש מהשופט ש... כי אני חושבת שזה יהיה הדבר הטוב ביותר בשבילך. אני לא יודעת מה בית המשפט יחליט, אבל אתה יכול לבקש..." יש להסביר לילד שאנחנו לומדים את המצב המשפחתי, רוצים לשמוע את דעתו ובסופו של דבר נאסוף את כל הדעות ונחשוב מה יהיה טוב ביותר עבורו. נדגיש כי הרצון והדעה שלו חשובים מאוד. 5 . אם ההליך הוא פורמאלי, יש לתת מידע על ההליך, על המבנה שלו, על המשתתפים בו, ועל מה שצפוי לילד בהליך – גם ברמה הפרקטית וגם ברמה הרגשית (ראו גם בפרק הבא). 8.9 * אם ועדת תכנון, טיפול והערכה עומדת על הפרק, יש לפנות לתע"ס ולתדריך בנושא שיתוף ילדים של משרד הרווחה והביטחון החברתי, כדי לקבל מידע כיצד לתת לילד מידע על אודות הוועדה.

22