מודל מעשי ליישום זכות הילד להשתתפות במערכת הגנת הילד

יש לזכור כי, השתתפות משמעותה הזכות להשפיע. מחקרים מלמדים שלילדים חשוב יותר שיקשיבו להם מאשר שיעשו בדיוק את מה שהם ביקשו. הבהירו לילד שהקשבתם לו ושקלתם ברצינות ובאחריות את הרצונות והצרכים שלו.

3 . אתגר מרכזי הוא לגרום לילד מבוהל ונפגע טראומה לבטא את הקול שלו. אירועי חיים טראומטיים, מעצם הווייתם, נוטלים מהילדים כל תחושת שליטה וודאות. הם מציפים בתחושות חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם המצב, והדבר בתורו עשוי להקשות על היכולות שלהם לבטא את מה שהם חושבים וצריכים. דרכי התמודדות מומלצות בכדי להפוך את חוויית האינטראקציה עם איש המקצוע לחוויה מיטיבה ומחזקת שממלאת בתחושת קומפטנטיות, ובכדי לנסות להימנע מרה־ אקטיבציה של הטראומה באינטראקציה הזו, חשוב לשמור על מבנה שיח אחיד וקבוע, כפי שצוין בפרק על מבנה השיח. נוסף לכך, כדאי למצוא מקום נעים, שקט, פרטי ומזמין לשיח עם הילד. כדאי להתמקם במרחב קרוב לילד ובאופן נגיש עבורו (למשל לשבת לידו או על הרצפה, ולא מאחורי שולחן). חשוב מאוד להיות כנות ואותנטיות, לעשות "מודלינג" ולשתף בתחושות שלנו, עד כמה שמתאפשר ומתאים. יש להקשיב הקשבה אמיתית לדברי הילד תוך שמירה על שפת גוף אשר מותאמת ליצירת הקשר עם הילד. 4 . הילדים שנמצאים בטיפול של מערכת הגנת הילד מאופיינים לרוב במצב רגשי מורכב. אלו ילדים שחוו אירועי חיים טראומטיים ומורכבים, ובעקבותם הילדים הללו מתקשים לתת אמון במבוגרים, עשויים להיות מבוהלים מאוד ומסוגרים. דרכי התמודדות מומלצות חשוב לראות את מופעי הטראומה של הילד ולהבין שהילד מגיב ומתנהג כפי שהוא מגיב ומתנהג בגלל דברים שחווה בעבר. יש לשנות את קו המחשבה מ"מה יש לו?" ל"מה קרה לו?". תנו שם ונראות לביטויי הטראומה: "אני רואה ש... בוא תספר לי...".

47