מתווה לליווי ילדים שאיבדו את הוריהם במלחמת "חרבות ברזל"

מיטיב ומותאם למופעים אלה. כמו כן יש להחזיר את הילד למסלול ההתפתחותי שלו: לקדם את יכולותיו לפתח סקרנות לסביבתו, ללמוד מיומנויות חדשות, לקדם את יכולת ההתקשרות שלו ואת הוויסות שלו. בסיסי הידע הרלוונטיים למתווה זה מצביעים על מודלים שונים מיודעי טראומה אשר עשויים להתאים לילדים מקבוצות גיל שונות: מומלץ לקיים טיפול דיאדי מיודע טראומה והתקשרות :6 – 0 בעבור ילדים בגילי של הילד עם הדמות המשמעותית שמגדלת אותו מעתה. מטרת הטיפול היא ליצור נרטיב על אודות האירועים הטראומטיים ולקדם התקשרות בטוחה בין הילד לדמויות המטפלות החדשות בחייו. נוסף על כך, בטיפול זה יינתן לדמויות המטפלות מידע פסיכו־חינוכי בנוגע לצרכים של הילד ולתגובות מותאמות ורגישות למופעי הטראומה שלו. חשוב לזכור שלעיתים דמות ההתקשרות של הילד תהיה אח או אחות. גם אם מדובר באח שנראה לנו צעיר, ממצאי מחקרים מדגימים כיצד התקשרות משמעותית יכולה להתרחש גם במערכת זו. לכן יש להתייחס גם להתערבות אחאית. גם כאן, למרות הנטייה להציע טיפולים פרטניים לפחות: 6 בעבור ילדים בגיל , מומלץ לקיים טיפולים באוריינטציה משפחתית ו/או דיאדית 6 לילדים מעל גיל לצד הדרכות פסיכו־חינוכיות לדמויות המטפלות. בטיפולים אלו יינתן דגש מיוחד לזיהוי התזכורות הטראומטיות, לשיקום האמון של הילד במבוגרים משמעותיים, לעבודה על וויסות רגשי ולמתן פשר ומשמעות לאובדן, כולל תחושת תקווה לעתיד. לצד זאת, יש לעודד מפגשים טיפוליים עם הדמויות המטפלות ככל הניתן כדי ליצור מעטפת התקשרותית בטוחה וחזקה של הילד והמטפלים החדשים. חשוב להדגיש שוב כי המערכת האחאית היא עוגן ממשי בעיקר במצבי טראומה קשים, ולכן לכל התערבות שתתמקד במערכת יש פוטנציאל ליצור מרחב של ביטחון, רצף והתקשרות בחיי הילדים במערכת האחאית. עיבוד אבל וויסות רגשי: תהליך עיבוד האבל והאובדן בקרב הילדים יתמקד בעקרונות הבאים: 1 . בקרב ילדים צעירים יותר יהיו זיהוי מופעים של אבל ואובדן אצל ילדים: המופעים גופניים ו/או התנהגותיים. קשיי שינה, קשיים באכילה, קושי להיפרד ממבוגרים משמעותיים לדוגמה: בכניסה למסגרת החינוכית, היעדר משחקיות, פחד ללכת לשירותים לבד, קריאה להורים המתים, בכי ממושך.

8