מתווה להתערבות עם ילדים שנחשפו לאלימות קשה ולמעשי טבח

2 . – "הצטלבות מיקומי שוליים" היא הקשרי החיים של הילד ומשפחתו מסגרת תיאורטית המבקשת להבין כיצד מגוון של זהויות כמו מגדר, אתניות ומצב סוציו־אקונומי מצטלבות בחוויותיהם של אנשים או משפחות (מיקרו), וכיצד הן משקפות מערכות ומבנים של מועדפות והדרה ברמה החברתית (מאקרו). התערבות מודעת הקשרי חיים היא קרדינאלית על מנת להבין את הפגיעויות והחוסן של המשפחה והקהילה ולעצב את ההערכה וההתערבויות בהתאם. תוצאות שלב ההערכה יקבעו את תכנון ההתערבות, ועליהן לכלול: – זיהוי האירועים שקרו לילד ו/או שהוא נחשף אליהם; – זיהוי ההשפעה של החשיפה לאירועים הטראומטיים על הילד ברמה הרגשית וכן ברמת הקשיים התפקודיים שהילד מתמודד איתם כרגע; – זיהוי נתיבי התערבות ופתרונות אפשריים. המטפל האישי של הילד יבצע את תהליך תכנון ההתערבות תוך התייעצות עם העובדת הסוציאלית המתכללת, עם הילד ועם הדמויות המשמעותיות בחייו. תהליך ההערכה הוא מתמשך ולכן יש להתאים את תהליך תכנון חשוב לציין: ההתערבות העוקב לצרכים חדשים שעולים. שלב ההתערבות המוכוונת טראומה: פרק זה נוגע במרכיבי ההתערבות עצמה, אך כבר בשלבי ההערכה ותכנון ההתערבות יש לבסס את הברית והקשר הטיפוליים. בשלב ההתערבות נרצה לתת את הדעת על מספר היבטים: 1 . ומיטיבה עם דמויות ההתקשרות ושיקום האמון. קידום התקשרות בטוחה 2 . מתן התערבות פסיכו־חינוכית עם מבוגרים משמעותיים בחיי הילד: מופעים טראומטיים, לתזכורות ולציפיות ידע לדמויות המטפלות ביחס ל של ילדים שנחשפו לאירועים טראומטיים קשים, וביחס טראומטיות לתגובות המותאמות למופעים אלו.

5