מכון חרוב - מדריך לקבלת הילדים החטופים

להשיב על מה שניתן וידוע, ועל מה שלא – להגיד: "הלוואי שהיו לי תשובות עבורך, אני איני יודע בעצמי". חשוב לזכור ששלב זה של מתן בשורה מרה הוא מרכיב קריטי בהמחשה לילד כי הוא נמצא לצד אנשים שהוא יכול לסמוך עליהם, ולכן ישירות, דיוק ותגובות אותנטיות הם חשובים ביותר (כן, גם אם איש המקצוע בוכה ברגעים אלה, אפשר לומר "אני מצטערת כל כך על הכאב של האובדן שאתה חווה"). נקודה נוספת שחשוב לציין: אין לראות בתהליך זה של מתן בשורה מרה את ההזדמנות לטפל ולתת מענה לכל מה שעולה; זהו רק חלק אחד מתהליך ארוך שהילד יעבור. 5 . ילדים יכולים להגיב לבשורות לאפשר כל ביטוי רגשי של הילד ולתת לו לגיטימציה: קשות בדרכים שונות. ייתכן שילדים יקפאו ולא יגיבו, יתכן שילדים יהיו סוערים, ישתוללו ויתפרעו. ילדים יכולים לפרוץ בבכי, הם יכולים לצחוק ולבקש להמשיך לשחק. בראי הטראומה כל תגובה היא טובה וכל תגובה היא בסיס להמשך התערבות עם הילד. חשוב לתת לילד לבטא את תחושותיו בספונטניות ובאותנטיות, לתת לתחושות לגיטימציה, ולשדר שאנחנו כאן איתו כדי לעזור לו, ושאיננו משאירים אותו לבד. 6 . חלק מהילדים ייטו להאשים התייחס לתחושות אשמה ולקדם התפתחות מוסרית: ל את עצמם במה שקרה להוריהם. למשל לחשוב: "לו רק הייתי בשקט, אולי המחבלים לא היו פורצים לממ"ד". חשוב להגיד לילדים שכל מה שקרה אינו באשמתם, שהאשמים הם האנשים שפעלו באלימות קשה כל כך, ושעכשיו אנחנו עושים הכול כדי להבטיח שמעשים כאלו לא יקרו שוב. 7 . יש לשאול את הילד אם יש דברים נוספים שחשוב להזמין את הילד לשאול שאלות: לו לדעת. אם יש לו שאלות, לענות לו ברגישות ובכנות, ואם לא יודעים כיצד לענות, אז להגיד לו בכנות: "הלוואי שהייתי יכול לענות לך על זה, אבל אני באמת לא יודע". 8 . לציין כי "עכשיו אתה תעבור לגור עם __________(סבא סיכום ומתן מידע על ההמשך: וסבתא / דוד ודודה וכדומה) והם ידאגו לכל מה שאתה תצטרך. תמיד תוכל להיעזר בהם והם לא הולכים לשום מקום". כמו כן, חשוב לציין מיהי העובדת הסוציאלית שתהיה בקשר ישיר עם הילד ולספק לו את פרטי ההתקשרות עימה באופן מותאם התפתחותית (לילדים צעירים ניתן להכין כרטיס צבעוני עם מספר הטלפון ולהניח בתוך קופסה שיוכלו לשמור בחדרם).

13