מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 1

מפגש משפטי

חובת הדיווח - אחרי עשרים שנה ד"ר תמר מורג

היום, עשרים שנה לאחר חקיקת החוק ובעקבות שינויים מרחיקי לכת אלה, עלינו לשאול אם יש מה להוסיף, לשנות או לתקן. אני מבקשת להצביע בהקשר זה על שלושה כיווני מחשבה מרכזיים: א. הרחבת היקף החשיפה של פגיעה והתעללות ב. עיגון זכות הילד להגנה ולטיפול בחוק ג. פיתוח מנגנונים שיאפשרו שילוב נכון יותר בין ענישת הפוגעים ובין הטיפול בילדים ובמשפחות מחקרים מראים שעל אף העלייה הגדולה בהיקף הדיווח, עדיין אנו רחוקים מרחק רב מחשיפת התופעה במלואה. ממחקרם של בנבנישתי ושמיד מתברר כי אף מהאוכלוסייה נתקלים בפגיעה 20%- ש והתעללות בילדים, רק כמחציתם דיווחו כדי להרחיב את היקף הדיווח, 2 על כך. עלינו להוסיף ולבחון מהם החסמים שעדיין מונעים דיווח וחשיפה ולפעול להסרתם. א. הרחבת היקף החשיפה של פגיעה והתעללות

התקבל בכנסת תיקון 28.11.1989 ביום לחוק העונשין, תיקון הידוע יותר 26 בשם "חוק קטינים וחסרי ישע". בתיקון נקבעו חובות דיווח על חשד לפגיעה ולהתעללות בילדים במסגרת המשפחה. התיקון לחוק התקבל בעקבות פרשת התעללות מזעזעת בילדה מורן דנמיאס מטבריה, התעללות אשר הביאה למותה של הילדה ועוררה הד ציבורי רב. הצעת חוק פרטית שהגישו ח"כ דדי צוקר ממר"צ וחנן פורת מהמפד"ל הייתה הבסיס להצעת החוק הממשלתית. תיקון זה לחוק העונשין היה מהגורמים המרכזיים שעיצבו את התייחסות החברה והמשפט בישראל לתופעת ההתעללות בילדים בתוך המשפחה בעשרים השנים האחרונות. בעת חקיקת התיקון לחוק שימשתי יועצת משפטית של המועצה הלאומית לשלום הילד והייתה לי הזכות למלא תפקיד מרכזי בתהליך גיבושו. ד 368 חובת הדיווח שנקבעה בסעיף לחוק העונשין מטילה חובה על כל אדם אשר "היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה". חובות דיווח מוחמרות נקבעו לגבי אנשי מקצוע ואחראים לקטין. כן נקבעו חובות דיווח הדדיות בין פקידי הסעד והמשטרה. בעת האחרונה הורחבה חובת הדיווח והוחלה גם על עבירות מין בין קטינים במסגרת המשפחה. אחת הסוגיות המורכבות ביותר ומעוררות המחלוקת שעלו בעת גיבוש התיקון הייתה שאלת הפגיעה האפשרית במתן טיפול לפוגעים ובשיקום

המשפחות. בעניין זה עלתה הטענה שהחלת חובת הדיווח על אנשי טיפול, בעיקר לנוכח החובה להעביר כל מקרה לטיפול משטרתי, תהווה פגיעה חמורה בחיסיון של יחסי מטפל-מטופל ויהיה בה כדי להרתיע מפני פנייה לטיפול. הפתרון שנמצא היה פתרון מקורי שאין לו תקדים בחקיקת מדינות אחרות - הקמתן של ועדות פטור המוסמכות לעכב העברת מידע למשטרה או למנוע אותה. איש לא צפה את גודל השינוי שחקיקת בתוך שנה מחקיקת 1 חובת הדיווח חוללה. החוק עלה היקף הדיווחים לפקידי הסעד במאות אחוזים. הגידול המתמיד במספר המקרים שבטיפולם של פקידי סעד לחוק טופלו על 2007 הנוער נמשך מאז. בשנת ילדים. 41,000- ידי פקידי הסעד יותר מ גידול ניכר ביותר נרשם גם במספר תיקי , שנפתחו 1985 המשטרה: לעומת שנת , חמש שנים 1995 תיקים, בשנת 261 בה תיקים 3914 לאחר חקיקת החוק, נפתחו תיקים. עלייה כה 8,620 - 2007 ובשנת משמעותית ומהירה במספר הדיווחים על מקרי פגיעה והתעללות בילדים חייבה את מערכות הרווחה לפתח במהירות מענים טיפוליים. זמן קצר לפני חקיקת החוק היו רבים שראו בהתעללות בילדים תופעה שולית יחסית ונדירה. היום, כעבור עשרים שנה, יש הכרה רחבה בקיומה והיא תופסת מקום מרכזי בסדר היום הציבורי.

ב. עיגון זכות הילד להגנה ולטיפול בחוק

עיגון חוקי של זכות הילד להגנה ולטיפול הוא, לדעתי, צעד הכרחי להבטחת הגנה ראויה על ילדים, צעד נדרש מההכרה

רמי בנבנישתי והלל שמיד, סקר עמדות הציבור 2 כלפי פגיעה בילדים והדיווח לרשויות. דו"ח מחקר, 2010 מכון חרוב, אפריל

מקור הנתונים: ילדים בישראל, שנתון סטטיסטי 1 . עורכים יפה ציונית, ציפי ברמן וד"ר אשר בן- 2008 אריה. הוצאת המועצה הלאומית לשלום הילד.

נקודת מפגש 16