מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 1

ועדת פטור עו"ד טל ויסמן בן שחר

חדשות לבקרים, אפשר שיקבלו פטור במחוזות שונים מבלי שתהיה לוועדה יכולת לדעת על ה"רקורד" שצברו. בימים אלו עמלים במשרד המשפטים, בשיתוף משרד הרווחה ומשטרת ישראל, על ניסוח קריטריונים ברורים ואחידים שלפיהם יעבדו ועדות הפטור . במסגרת זו גובשה במחוזות השונים רשימת מקרים לדיון דחוף בוועדה, כגון פגיעה מינית במשפחה, אלימות קשה או התעללות על ידי אחראי ועוד. הוועדה תעסוק בעוד נושאים, כגון זיהום החקירה על ידי פקיד סעד במהלך ההליך הקודם לפנייה לוועדת הפטור, זכות עיון בפרוטוקולים הנרשמים בישיבת הוועדה וסדרי עבודה כלליים של ועדות הפטור. כמו כן נעשית פעילות למחשוב של ועדות הפטור וכך יהיה אפשר לדעת אם פלוני קיבל פטור במחוז אחר. בשנים האחרונות חלה עלייה של ממש במספר הפניות לקבלת פטור מדיווח ומגוון רב של נושאים עולים לדיון ואף מקבלים פטור במקרים המתאימים. עם זאת, אנו סבורים כי גם במצב הנוכחי אנו נתונים ב"תת-דיווח" ונראה שיש אזורים שלא מגיעים מהם דיווחים כלל. מתוך רצון וצורך להביא לידי שיפור המצב, אנו, הפרקליטים הפליליים, שוקלים הגשת עוד ועוד כתבי אישום בגין הפרתה של חובת הדיווח, הן כנגד הורים והן כנגד אנשי מקצוע, בתקווה שאכיפת ההוראות הכתובות בספר החוקים תאפשר הגנה מרבית על הקטינים הנפגעים.

תלונה ולהביא לידי מיצוי הדין עם הפוגע. לאורך התהליך תעניק הוועדה פטור זמני מדיווח, לעִתים לחודשים ארוכים שבמהלכם ינהלו מעקב ופיקוח רציף, הדוק, מקצועי - אולי מיטבי - על המתלונן. בד בבד עם הטיפול בנפגע, יפעלו הפוגע, לביצוע הרשויות להרחקתו של הערכת מסוכנות לגביו, לטיפול בו ועוד. גם לפעולות אלה יתרון ממשי: פוגע שעניינו תלוי ועומד לפני ועדת הפטור יודע כי חרב הגשת כתב אישום מאיימת ממעל ובמצב זה רב הסיכוי שניתקל במוטיבציה גבוהה לקבלת טיפול ולשיתוף פעולה. מבחינת הפוגע, ועדת פטור היא צעד אחד לפני חקירה משטרתית וככל שהדבר בשליטתו, הוא ינסה לעשות את המיטב כדי למנוע את . השלב הבא ולהימנע ממנו בהיותי פרקליטה, אני סבורה כי הבעייתיות הגדולה בהליך הזה היא במצבים שנגיע לידי מסקנה שאין לתת את הפטור המבוקש. במצבים אלה ההליך המתואר יגרור הפסד זמן יקר, שיבוש חקירה פוטנציאלי וחמור מכול - אפשרות שהעבירה תמשיך להתבצע. עוד חיסרון טמון בהליך זה: פנייה לוועדת פטור בעניין פלוני לא תתועד ברישום פומבי כלשהו ומבחינה מעשית יש בכך העלמת מידע. למעשה, המידע הזה הוא סוג מסוים של עבר פלילי שאינו רשום בשום מקום. מעבר של פונים לקבלת פטור בין המחוזות השונים עלול גם הוא ליצור בעיה. דוגמה: הורים מכים המעתיקים את מקום מגוריהם

חוק העונשין במדינת ישראל קובע חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה על פגיעה (עבירת מין או אלימות המותירה חבלה) בקטינים וחסרי ישע. לצד אותה חובה יש סעיף המאפשר לפקיד סעד לבקש פטור מאותו הדיווח. פטור מדיווח יינתן במצבים שהנזק לנפגע העבירה במסירת הדיווח יעלה על התועלת שבהגשתו. דוגמה: כאשר נעשתה פגיעה מינית בין אחים קרובים בגיל, הילדים מטופלים והפעלתו של הליך משפטי עלולה להוביל לשבר גדול במשפחה. במקרה כזה יכול להינתן פטור זמני, לפרק זמן שבמהלכו תקבל הוועדה דיווחים על ההתקדמות בטיפול ואם התהליך יושלם לשביעות רצון הוועדה, יוענק פטור קבוע. לדעתי, היתרון הגדול בפנייה למסלול זה יבוא לידי ביטוי במקרים שמתלונן יביע התנגדות נחרצת להגשת תלונה במשטרה. פנייה למסלול של בקשת פטור מדיווח תבטיח מתן סיוע מקצועי, רציף ותומך לאותו מתלונן - קורבן העבירה. רשויות הרווחה יפעלו בצורה נמרצת ביותר להפסקת הפגיעה במתלונן ולהבנת אופי הפגיעה בו והוא יזכה לסיוע נפשי ופיזי מידי, על פי הנסיבות. במקרים רבים נראה כי ההליך הזה יחזק את הקורבן ויעניק לו תחושה של שליטה על המתרחש: הוא שנפגע והוא שיחליט אם להגיש תלונה ומתי. הליך זה עשוי לסייע בשיקומו ולקדם את הטיפול בו. פעולות אלה ורבות אחרות יינקטו על ידי רשויות הרווחה לאורך תקופה ממושכת, המתלונן יטופל, יתחזק וייתכן כי בסופו של התהליך יוכל וירצה להגיש

נקודת מפגש 21