מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 1

מדגימה עד כמה העלאת המודעות וחידוד יכולת האיתור של אנשי מקצוע בשירותים השונים יכולים לאפשר חשיפה של מצבי סיכון שהילדים נתונים בהם ולכוון את הרשויות המקומיות לטיפול בהם. ברשויות המשתתפות בתכנית נעשה מיפוי מקיף של כלל הילדים בסיכון, על פי הגדרה 150,000 בין-משרדית אחידה ואותרו ילדים ובני נוער בסיכון - מחציתם לא היו מטופלים קודם לכן בשירותים". מיהם, לפי תפיסתך, השותפים החשובים של משרד הרווחה במיגור תופעת האלימות במשפחה? "משרד הרווחה והשירותים החברתיים משמשים חוליה מרכזית בהתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, שלה השלכות גם על התופעה של היות הקטין הקורבן, קורבן גם לאלימות מינית בבית הספר או בשכונה, אך מניעת האלימות היא באחריות הקהילה כולה. 'חוק העונשין - פגיעה בקטינים חסרי ישע, חובת הדיווח' מחייב שיתוף פעולה בין פקידי הסעד לחוק הנוער במשרד הרווחה לבין המשטרה. חובת הדיווח אילצה את משרדי החינוך והבריאות לכתוב נוהלי דיווח ונוהלי עבודה משותפים עם משרד הרווחה והמשטרה. אנו מאמינים, ברמה המקצועית, כי כדי להתמודד עם תופעה חברתית יש חובה של שיתוף פעולה; משרד הרווחה אינו יכול לפעול לבד אלא בשיתוף עם משרדי הבריאות, החינוך וביטחון הפנים כמשרדים המרכזיים". מהן, לדעתך, נקודות החוזק של הצוותים הרב-מקצועיים העוסקים במניעה, באיתור ובטיפול בילדים ובני נוער בסיכון ומהן נקודות החולשה שלהם? הרצוג: "כל העוסקים בתחום זה מקבלים רוח גבית מהמשרד שבראשו אני עומד.

ברשות המקומית ימונה אחראי להגנת הילד - איש מקצוע מאותו ארגון שבאחריותו לדאוג לכך שכל אחד מאנשי המקצוע בארגון ידע לזהות מצבים המהווים סכנה עבור הילדים,יפעל לבירור המידע הנוגע לילדים ויעביר את המידע לאחראי בארגון או לגורמים המוסמכים לכך. נוסף על כך, בכל יישוב יפעל מוקד שיהיה זמין לאחראים בארגונים ולכל אנשי המקצוע. המוקד ינהל את בסיס המידע היישובי ויוכל לתת ייעוץ והכוונה בנוגע לאמצעים שיש לנקוט בקשר לילדים שיש חשש שהם בסכנה ולבסוף - בכל יישוב תפעל ועדה שתבטיח עבודה משותפת ומתואמת של כלל הארגונים ובחינה של תהליכי האיתור וההגנה על מנת לשפרם כל הזמן". כיצד המהלך הזה קשור לתכנית הלאומית לטיפול בילדים ונוער בסיכון הקורמת אור וגידים בימים אלה? הרצוג: "מדובר במהלכים המשלימים זה את זה. התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון, הידועה בכינוייה רשויות 71- 'תכנית שמיד', מיושמת ב מקומיות ברחבי הארץ, בהיקף תקציבי מיליון ש"ח לשנה. התכנית 155 של מאפשרת מתן סיוע לילדים הנתונים בסיכון להתעללות והזנחה (וגם לכאלה הסובלים מהתעללות והזנחה) ולמשפחותיהם, באמצעות מגוון רחב של תכניות התערבות ומסגרות בקהילה שנבחרו על ידי הרשויות המקומיות ובהתאם לצורכיהם. במרבית הרשויות של התכנית הלאומית השירותים מתחילים לפעול בימים אלה ופיתוח תשתית זו תאפשר לא רק הגנה על הילדים אלא גם התערבות מוקדמת שתמנע היווצרות של מצבי סיכון קשים בקרב הילדים והמשפחות". הרצוג מוסיף: "התכנית הלאומית

מדובר באנשים מצוינים המאופיינים במוטיבציה גבוהה, במחויבות ובאחריות כלפי הילדים ובני הנוער, שמבינים את החשיבות של למידה עדכנית. אך בו בזמן אי אפשר לשכוח כי מדובר בעבודה שאינה כרוכה בתגמול הולם, השחיקה גבוהה ואין קביעות בתקנים לפקידי סעד". מה המשמעות של "שיווק" נושאים חברתיים בחברה שמדגישה ערכים אישיים של תחרותיות והישגיות, בתוך הממשלה ומחוצה לה? הרצוג: "נושאים חברתיים מעוררים רגשות מעורבים ומעצם טבעם הם קשים לשיווק'. בנושא חברתי של אלימות במשפחה אתה חייב לגייס לובי ודעת קהל שיקדמו את הנושא. המילים תחרות והישגיות גם בתחום זה אינן זרות לגמרי. גם העובדים הסוציאליים מתחרים על מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות סבוכות ומורכבות במשפחה. עלינו להוכיח הישגיות בפיתוח שירותים ולעמוד בסטנדרטים לאומיים ובין-לאומיים בהתמודדות עם התופעה ועם אוכלוסיות חדשות. מדובר בתחום הקובע גורלות של ילדים ובני נוער ועלינו להמשיך ולהשתדל לעשות עבורם את המיטב". לא בכדי בחרתי עבור הרצוג בשם ספרו של דויד גרוסמן "מישהו לרוץ אִתו". השם הזה מתאר יותר מכול את המסע הפוליטי של איש שרץ למרחקים ארוכים בתוך משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מנהיג בעל חזון המצליח לשלב בין הערכים שספג בבית הגידול של סבתו והוריו לבין הערכים של החברה המודרנית. הרצוג מביט קדימה ויודע שהמסע הזה רק בראשיתו והעבודה עוד רבה, אך האנשים שהוא רץ אִתם מפיחים בו תקווה שאפשר לעשות שינוי אמִתי.

5

נקודת מפגש