מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

ורד וינדמן וכרמית פולק-כהן

המדינה ובהפעלתה, לאחר שיצבור ניסיון, ייועל ויפותח.

כשהוקם פרויקט הליווי לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום , הוא נועד למלא לקוּנה בחקיקה ובשירותים 1999 הילד בשנת הציבוריים במדינת ישראל – לספק מענה לקשיים הייחודיים שעימם נדרשים להתמודד ילדים ובני נוער אשר נפגעו מעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות קשות כעבירות מין ואלימות, לאורך ההליך הפלילי. מאז הקמתו מוענק הסיוע באמצעות מערך של מלווים אשר תפקידם ללוות ילדים נפגעי עבירה ואת בני משפחותיהם התומכים. חשוב לזכור שמדובר בעידן שלפני והשיח על ההליך הפלילי התמצה 6 חוק זכויות נפגעי עבירה, אז, רובו ככולו, בשיח על זכויות חשודים ונאשמים (וינדמן, ; סבה וגל, תשס"ג). 2001 במהלך השנים לוו על-ידי תוכנית הליווי אלפי ילדים ובני נוער נפגעי עבירות מין ואלימות חמורות. כך למשל לוו במסגרת זו שלושה קטינים, אחים, שנפגעו מינית על-ידי אדם מהקהילה הסגורה שהם משתייכים אליה; נערה שנאנסה על-ידי אחיה ושמשפחתה התנכרה לה בעקבות חשיפת דבר הפגיעה, וילדה שנעשו בה מעשים מגונים על-ידי עובד שירות בבית הספר. כדי להפחית את הקורבנות המשנית שממנה סובלים ילדים נפגעי עבירה לאורך ההליך הפלילי, ולהקל את התמודדותם עם הקשיים שהם נדרשים להתמודד עימם, תפקיד המלווים של הקטין הנפגע הוא לעמוד בקשר עם רשויות אכיפת החוק השונות וליידע את הקטינים ומשפחתם על התפתחות ההליכים בעניינם. המלווים מסייעים לקטינים ולבני משפחתם במיצוי זכויותיהם החוקיות הקשורות לפגיעה, ובהן הזכות לקבל מידע על ההליך, הזכות להעיד שלא בפני נאשם, הזכות לקבל פיצוי שנפסק לטובתם והזכות להשמיע עמדה הנוגעת להסדר טיעון. המלווים מהווים גורם תומך, זמין וקבוע, שאפשר לשוחח ולהתייעץ איתו. אם קטין מוזמן להעיד, המלווה ילווה אותו לעדות בבית המשפט, וזאת לאחר שיערוך לו סיור מקדים בבית המשפט. המטרה – להפחית את חששותיו מפני המעמד. במקרה שיוחלט על סגירת תיק החקירה, יסייע המלווה וינחה את הקטין ומשפחתו בכל הנוגע לאפשרות להגיש ערר. מטרות בשני מישורים: סיוע ליחיד ובניית מודל עבור הקבוצה מטרתו הישירה של הפרויקט היא להפחית את הקורבנות המשנית שממנה סובל ילד נפגע עבירה לאורך ההליך הפלילי, כבר ולהקל עליו בהתמודדות עם הקשיים במהלכו. עם זאת, מראשית הקמתו של פרויקט הליווי הוגדרה לו עוד מטרה, והיא יצירת מודל, מעין דגם אב, לשירות שיינתן במימון

במילים אחרות, שאיפה מרכזית נוספת של הפרויקט הייתה שהסיוע הניתן על-ידי המועצה לשלום הילד בהיקף מצומצם ומוגבל (מבחינת מספר מקבלי הסיוע) יינתן בעתיד על-ידי המדינה כמפעילה ומממנת, לכל ילד שיזדקק לו, בזכות ולא כל זה – לצד הנכחת הילדים הנפגעים בכל דיון ציבורי 7 בחסד. רלוונטי, הצפת נושא הצורך בליווי לאורך ההליך הפלילי הקמת הפרויקט הייתה בבחינת כניסה של הארגון לתוך "ואקום חברתי". על-פי ניתוחן של וינדמן וסולומון במאמרן המשותף: "לכאורה, בכניסה זו לוואקום יש משום השתלבות בתהליך ההעברה ההדרגתית של סמכויות הממשלה ותפקידיה החברתיים לידי ארגונים לא ממשלתיים, תהליך המאפיין את התנהלות הממשלה בעשורים האחרונים ואשר זוכה לביקורת אולם למעשה, בהקשרים שונים מצד המועצה לשלום הילד. אין מדובר בתהליך יזום מצד הממשלה המבקשת להקטין חלקה באספקת שירותים חברתיים תוך כדי עידוד כניסתם של ארגונים לא ממשלתיים לתחומים שבעבר נשלטו על ידיה באופן בלעדי, אלא בכניסתו של ארגון וולונטרי למקום שבו אין, וגם לא הייתה בעבר, עשייה ממשלתית. זאת, דווקא כדי להבטיח את מעורבותה של המדינה בעתיד, בתחום שבו היא נעדרת. הקמת מודל זה היא אפוא בבחינת יש ; וראו גם שמיד 512-511 ' , עמ 2008 , מאין" (וינדמן וסולומון ). אם כן התהליך שהמועצה לשלום הילד שאפה 2001 , ועמיתיו אליו הוא דווקא תהליך הפרטה הפוך או "הלאמה", בבחינת עידוד פריסת חסותה של המדינה על אספקתו של שירות חיוני ,2008 , והענקתו לילדים בזכות ולא בחסד (וינדמן וסולומון .)113 ,105 ' , עמ 1996 , ; וראו גם שניידר ותלמוד 513 ' עמ מחזון למציאות ואמנם בחלוף פחות משני עשורים הפך החזון למציאות. זאת בזכות סוכני שינוי מהכנסת ומהממשלה ובזכות העובדה שבחלוף זמן זה, הצורך בליווי נפגעי עבירה וחשיבותו לא היו נתונים עוד במחלוקת מהותית, ומקומם של ילדים נפגעי עבירה הוטמע. ואכן, בדיון בנושא התיקון 8 כחלק מההליך הפלילי לחוק הסיוע המשפטי שהתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של שררה בקרב הנוכחים תמימות דעים שמדובר במהלך 9 הכנסת 10 היסטורי וחיוני. וחשיבותו, והעלאתו המתמדת לסדר היום. תהליך הפרטה הפוך — "הלאמה"

.2001- חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א 6 כפי שהגדירו וינדמן וסולומון במאמרן: "פעילות מתן השירותים קיפלה בתוכה באופן מכוון ומודע פעולות בשתי רמות: הישירה, שהיא ה'משנית' – מתן 7 .)509 ' , עמ 2008 , השירותים כשלעצמו, והעקיפה, שהיא ה'ראשית' – יצירת מודל לשירות שיינתן במימון המדינה ובהפעלתה" (וינדמן וסולומון גם אם לא כצד בהליך זה. 8 20/6/17 דיון ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת מיום 9 "הצעת החוק הזאת בעיני היא מהלך היסטורי, לא פחות מזה, שבמקום שלא היה כך למשל פתחה ואמרה ח"כ שולי מועלם-רפאלי, ממציעות החוק: 10 ייצוג אף פעם לנפגעי העבירה עצמם, אנחנו מבקשים להביא את הקול שלהם. לא רק אנחנו מבקשים. המדינה הגיעה למסקנה שהיא צריכה לסייע להם בהבאת הקול הזה בכל ההליך הקשה".

נקודת מפגש I 20