מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

לדבר את הבלתי-מדובר

תודה לד"ר סמדר גרטנר, לד"ר סיגל קני-פז ולנעה גינוסר – שהמשגותיהן והמשגותיי כבר התערבבו והן שייכות כבר לכולנו.

את מגבלותיו של ההורה ואת חוסר ההתאמה בין צרכיו של ההורה לצורכי הילד. אבא ואימא לא רצו שתלכי לאומנה. הם אוהבים אותך דוגמה: ומאוד רוצים לטפל בך בעצמם. אבל יש להם בעיה קשה עם סמים. כשהורים לוקחים הרבה סמים, הם לא מסוגלים לטפל בילדים. הם מנסים להפסיק להשתמש בסמים, ולקבל עזרה, אבל בינתיים המשפחה האומנת תטפל בך. אני יודעת שאת מאוד רוצה שאבא ואימא יטפלו בך, ואני מקווה שהם יצליחו להבריא. .)psychoeducation( המקום הנכבד של פסיכו-חינוך פסיכו-חינוך – מתן מידע על מצבם של אנשים המבקשים טיפול – הוא רכיב חיוני בטיפול בטראומה בכלל, ועם ילדים בפרט. הוא ממלא תפקיד הן של חינוך והן של נורמליזציה של תגובות לטראומה. דוגמה לאמירה פסיכו-חינוכית לילד: "הרבה ילדים מרגישים שזו אשמתם כשהורה מתאבד. אבל זו לעולם לא אשמת הילד כשהורה מתאבד". פסיכו-חינוך גם עשוי לעזור להורים להבין את תגובותיו של הילד. מתי מדברים עם ילדים? הדיבור על אירועים קשים שילדים עברו לא תמיד מצריך שיחה ארוכה. כל מבוגר שבא במגע עם ילדים – הורים, מורים, צוות רפואי, אנשי טיפול – יכול להכיר באירועים קשים ובהשפעותיהם על הילד, בלי צורך בשיחה טיפולית ארוכה. זמנים שבהם רצוי וחשוב לדבר על טראומה: בעת הטראומה או לאחר שטראומה נוספת מתרחשת, כשילד סימפטומטי מאוד בעקבות הטראומה (למשל, אלים מאוד, מתנתק, מסכן את עצמו, ועוד), כשנראה כי הילד מגיב לתזכורת טראומטית, וכמובן – כאשר הילד מעלה בעצמו את התוכן הטראומטי. ומה עם ההורים? הם חייבים להסכים? כדי לדבר עם ילדים על אירועים שקרו במשפחה, לעיתים יש צורך בפרק זמן מסוים להכנת ההורים. כאמור, הורים חוששים לעיתים מתגובת ילדיהם על האמת באירועי המשפחה, וכאשר ילד גר אצל הוריו וחשוף לפרשנותם לאירועים שקרו, הסיפור של הטראומה יכול להיות מנוגד למציאות. קושי זה יכול לגרום לכך שבטיפול יהיה אפשר לומר רק חלק מהנרטיב הטראומטי, ולעיתים אף יהיה איסור של ההורה לדבר עם הילד על מה שקורה, או איסור לפרש את האירועים כטראומטיים. כמובן, אלה מצבים מורכבים. הם דורשים משא ומתן ממושך ומעמידים דילמות טיפוליות רבות לפני איש הטיפול בנוגע לכמה לומר לילדים, וכיצד. עם זאת, במקרים רבים דיבור ישיר עם ילדים על אירועים שקרו להם, לבד או עם הוריהם, יכול להקל עליהם, לתת משמעות לאירועים ולתרום לבריאותם הפיזית והנפשית העתידית.

מקורות בסיס פתוח: התקשרות הורה ילד והתפתחות אנושית .)2016( ' בולבי, ג : על הידיעה שאין אמורים לדעת וההרגשה של מה שאין 6 פרק בריאה. אמורים להרגיש. תל אביב: עם עובד. תל אביב: עם עובד. טראומה והחלמה. .)1994( הרמן, ג'"ל Burke Harris, N. (2015, February). How childhood trauma affects health across a lifetime [Video file]. Retrieved from https://youtu.be/95ovIJ3dsNk Lieberman, A. F., Ghosh Ippen, C., & Van Horn, P. (2015). Don’t hit my mommy! A manual for Child-Parent sychotherapy with young children exposed to violence and other trauma (Second Ed.). Washington, D.C.: Zero to Three. Osofsky, J. D. (2007). Introduction: Different ways of understanding young children and trauma. In J. D. Osofsky (Ed.), Young children and trauma: Intervention and treatment (pp. 3-9). New York: The Guilford Press.

I נקודת מפגש 29