מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

פיליפ מרכוס

לעיתים קרובות, בקשות להסדרת קשר בין ילד להורה מגיעות לטיפול בית המשפט לאחר שהקשר כבר נפסק. הספרות ורוב המאמצים השיפוטיים והטיפוליים מתמקדים במצבים חמורים של כישלון קשר, כאשר הקשר בין הילד להורה כבר התנתק. מאמצים אלה זוכים להצלחה לעיתים רחוקות, זאת על אף עלותם הכלכלית הגבוהה והזמן הממושך שנדרש להם. כל אלה גובים מחיר כבד מהילד ומהוריו, ועלותן הכספית של התערבויות, שיפוטיות וטיפוליות, גבוהה מאוד. על המניעה להתקיים בשלוש רמות: מניעה ראשונית – בהעלאת מודעות הציבור לעצם קיום התופעה ותוצאותיה; מניעה שניונית – באיתור וזיהוי מוקדם של האוכלוסיות בסיכון ושל הסימנים הראשונים להידרדרות הקשר; וכאשר מופיעים הסימנים של כישלון הקשר, התערבות שלישונית שיפוטית וטיפולית– על-ידי התערבות שיפוטית מיידית ומתן טיפול לילד ולהורים. מניעה ראשונית מניעה של תופעה שלילית דורשת שכל המעורבים בתהליך יהיו בעלי הידע הנדרש. בספרם על ילדים אשר מתנגדים לקשר עם הוריהם, פידלר, באלה וסאיני מדברים על מניעה מוקדמת, ראשונית, של כישלון קשר, שמתמקדת באוכלוסייה כולה – משום שכולם עלולים להיות בסיכון של בעיות בקשר הורה-ילד לאחר פרידה .)Fidler, Bala, & Saini, 2013, p. 106( בדוגמאות להתערבות ראשונית הם מציעים מסעי הסברה להעלאת המודעות בקרב הציבור הרחב, וכן מצגות בקהילה ובבתי ספר, בנוגע לסיכונים. על אלה אפשר להוסיף סרטים וסדרות בטלוויזיה, שימוש באמצעי התקשורת ובערוצים חברתיים, מאמרים בעיתונות וכדומה. את התכנים יש להתאים לאוכלוסיות היעד, אך הדגש צריך להיות על הנזק לילד, בטווח הקצר והארוך, ולא על סבלם של הורים מנוכרים. אפשר להיעזר גם בבתי הספר ובתנועות הנוער כדי שיוסיפו, לתוכניות הקיימות העוסקות במערכות יחסים, התייחסות להורות שכוללת מחויבות לדאוג שהילד יפיק תועלת מקשר עם שני הוריו, גם אם ההורים אינם ביחד; וכך ייעשה גם לזוגות הפונים להדרכה לפני מיסוד היחסים ולעזרה זוגית לאחר מכן. מניעה שניונית – גילוי מוקדם גילוי מוקדם של סימני מצוקה אצל ילד, שנראה שהם נובעים מהמצב בביתו ובכלל זה בעיות בין הוריו, יתאפשר לאחר שאלה שבאים במגע מקצועי שוטף עם ילדים יקבלו הדרכה ומכאן הצורך במניעה. כיצד למנוע כישלון קשר?

– על ילדים בסיכון, על הורים העלולים לסכן את ילדם ועל ההתנהגויות המצביעות על אפשרות של הידרדרות הקשר וכישלונו. לשם כך יש להכין מורים, גננות, יועצים חינוכיים, רופאי ילדים, רופאי משפחה, אחיות סיעוד ועובדים סוציאליים, וכל אלה שתפקידם כולל טיפול בילדים ומגע עם הוריהם. ההכנה צריכה להיות גם בשלבי ההכשרה למקצועות אלו, וכן במהלך העבודה. אפשר להכין תוכניות הדרכה מותאמות לגיל הילדים, לסוגי הסימנים, וכן להיבטים תרבותיים שעשויים להשפיע על ההחלטה אם וכיצד להעיר להורים, ועל הצורך בהתערבות מקצועית אצל הילד וגם אצל ההורים. התערבות שלישונית כאמור, אף שיש דרכי מניעה ראשוניות ושניוניות, ייתכנו מצבים שהקשר בין ילד להורה הידרדר עד כדי ניתוק לפני שמי מההורים פנה לבית המשפט. במקרים אלה המענים השיפוטיים והטיפוליים צריכים שיהיו מיידיים, ברורים וסמכותיים. שופט אשר מובאת לפניו בקשה בנושא הקשר בין ילד להורה, צריך שייתן לבקשה טיפול דחוף ומיידי, ולו רק מן הטעם שכל יום שעובר ללא התערבות עלול להחריף את המצב. לכן (למעט מקרים שבהם יש חשש מבוסס על ראיות משכנעות של נזק חמור לילד אם ייפגש עם ההורה המבקש, ואין אמצעי פיקוח למניעת הנזק) יש ליתן צווים ברורים וחד-משמעיים על הסדרי הקשר, מועדיהם ומיקומם. יש גם להורות על התערבות טיפולית מיידית בילד ובשני הוריו. במקרה של אי ציות להוראות אלו, בדבר קשר ובדבר טיפול, יש להטיל על המפר סנקציות מתאימות, ובכלל זה קנס או מאסר על-פי פקודת ביזיון בית משפט. רק בדרך זאת אפשר להראות לילד שבית המשפט רואה חשיבות רבה בקשר בינו לבין ההורה, גם אם הסיבה להידרדרות הקשר היא אצל אחד ההורים, וגם אם הילד הוא זה אשר יזם את ההידרדרות בשל מאבק הנאמנויות שהוא חווה. כמובן, יש צורך במענים טיפוליים מתאימים לילד ולהוריו על- ידי מומחים בתחום, כדי שיבינו את חומרת המצב ויעזרו לילד. ההכרעה השיפוטית בשאלה אם, ועד כמה, יש להטיל אשמה על אחד ההורים, בדרך כלל מיותרת, אך גם אם ההכרעה נחוצה, הדיונים בסוגיה זאת אסור שיעכבו את חידוש הקשר ומיסודו ואת הטיפול בילד ובהוריו. בדרך המוצעת ימלא בית המשפט את תפקידו כגורם שיפוטי וסמכותי לצד תפקידו כגורם טיפולי, ברוח של 5 .Therapeutic Jurisprudence

International- , שהוגש לפרסום ב The Israel family court – Therapeutic jurisprudence and jurisprudential therapy from the start במאמר 5

נקודת מפגש I 32