מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

טיפול שיניים בילדים שעברו התעללות

התעללות לסוגיה, ולכן על רופא השיניים להיות ער ומודע לתופעה זו, לדעת לזהות את המקרים ולתעדם (בכתב ובצילום). עליו לסקור את כל חלקי הגוף החשופים. בעת זיהוי פצעים עליו לספק את הטיפול הדרוש באזורי הפנים והלסתות ולהפנות את הילד להמשך טיפול רפואי אם נדרש. נוסף על כך, על-פי חוק חובת הדיווח עליו לדווח למשטרה או לעובד סוציאלי לחוק הנוער על כל מקרה של התעללות בחסר ישע (פירוט על חובת הדיווח – בדף המידע המופיע לאחר מאמר זה). ובכל זאת, יש כמה סיבות לתת-דיווח: בראש ובראשונה – חוסר היכרות עם חובת הדיווח והיעדר היכרות עם סימנים להתעללות. נוסף על כך, לעיתים יש חשש של רופאים מאובדן מקור פרנסה, מתקיפה או מתביעה משפטית על-ידי ההורים. עם זאת חשוב לציין שלעיתים זיהוי ודיווח על-ידי רופאים יכולים להיות הדרך היחידה להציל ילד מהמשך התעללות. אופציות טיפוליות לטיפול בילדים הסובלים מחרדה דנטלית בידי רופא שיניים מומחה לטיפול בילדים יש כלים נוספים על אלה של רופא שיניים אחר להקלה על המטופל. חלק מההכשרה בהתמחות זו הוא לימוד מעמיק כיצד להכיל את פחדיו של המטופל הצעיר, כיצד לדבר עימו ולהרגיעו – הן בתקשורת מילולית והן בתקשורת לא מילולית. המומחה הוא בעל ניסיון ומיומנות באבחון מצבי מצוקה וחרדה גם כשהמטופל אינו אומר זאת, ובכלל זה תזוזת יתר, דיבור יתר או הימנעות מיצירת קשר עם הרופא המטפל. המומחה מנוסה בטיפול בילד שאינו משתף פעולה. הוא משתמש בכלים של עיצוב התנהגות והקניית הרגלים נכונים התומכים בהתמודדות נאותה עם מצבי הלחץ והחרדה הדנטלית במרפאת השיניים. הוא יודע כיצד לספר לילד על טיפול השיניים ולהעניק לו את הטיפול בהדרגה ובהתאמה לחרדתו של המטופל. לבד מהטכניקות ההתנהגותיות, שהן חשובות ביותר בעזרה למטופל להתגבר על החרדה שלו, יש למומחה גם יכולת להשתמש בתרופות סדציה ("טשטוש") שונות, בהתאם לצרכיו של הילד, למידת החרדה שלו ולמצב בריאותו. באופן כללי דרגת הסדציה הולכת ומעמיקה ככל ששיתוף הפעולה של הילד נמוך יותר; הסדציה הנשאפת ("גז הצחוק") היא הקלה ביותר, ובשלבים הבאים אפשר להשתמש בסדציה הכרתית, בסדציה עמוקה ועד להרדמה כללית. מרפאת המומחים במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה הר הצופים מרכזת את הטיפול בילדים אלה ומשתתפת עם קמפוס חרוב לילדים בתוכנית הכשרה המותאמת לרופאי שיניים. ההכשרה כוללת מתן כלים לזיהוי, לאבחון

ולטיפול בטכניקות המתאימות לכל מצב. ראו בעמוד הבא מאמר המיועד לצוותי מרפאות שיניים בנושא פוביה דנטלית, ובו הצעות לשיפור הטיפול בילדים. מקורות ). האפידמיולוגיה של התעללות בילדים. 2001( ' אפרת-גוט, ג' ובן אריה, א ילדים כקורבנות התעללות במשפחה: בתוך י' ציונית וי' קדמן (עורכים), ירושלים: המועצה הלאומית מבט נוסף על התופעה, שכיחותה ומאפייניה. לשלום הילד. AAPDpoliciesandguidelines.Definitionofdentalneglect,2017,13. AAPD policies and guidelines. Guideline on oral and dental aspects of child abuse and neglect, 2017, 177-179. Bhatia, S. K. et al. (2014). Characteristics of child dental neglect: A systematic review. Journal of Dentistry , 42(3), 229-239. Maguire, S. et al. (2007). Diagnosing abuse: A systematic review of torn frenum and other intraoral injuries. Archives of Disease in Childhood , 92(12), 1113-1117 [published correction appears in 2008, Archives of Disease in Childhood , 93(5), 453]. Mohamed, N., & Naidoo, S. (2014). A review of child abuse and the role of the dental team in South Africa. The South African Dental Journal , 69(6), 250-256. Naidoo, S. (2000). A profile of the oro-facial injuries in child physical abuse at a children’s hospital. Child Abuse & Neglect , 24(4), 521-534. RCPCH – The Royal College of Pediatrics and Child Health (2017). Child protection evidence: Systematic review on dental neglect.

I נקודת מפגש 37