מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

טראומה בראי הגוף I מפגש מחקרי

שורה של מחקרים שערכנו מחזקת הנחות אלו ומצביעה על קשר בין חשיפה להתעללות והזנחה בילדות בכלל – ולהתעללות מינית בפרט – ובין פגיעה בתחושת גבולות הגוף. כאשר תחושה זו נפגמת, חש הפרט בושה, חווה עצמו פגיע ואינו חש בנוח במצבים המאופיינים בקרבה לאחר. שרשרת השלכות הרסנית זו מובילה לפגיעה ברווחה הנפשית של השורד הבוגר, והדינמיקה הזאת מקבלת משנה תוקף במצבים גופניים מורכבים המאתגרים את מבנה העצמי הגופני. ביתר פירוט מצאנו כי החוויה הגופנית של נשים הרות שעברו התעללות בילדות שלילית יותר מהחוויה של נשים שלא עברו התעללות בילדות. כמו כן מצאנו קשר בין תחושת גבולות הגוף הפגומה ובין סלידה מבדיקות גופניות ופחד מהלידה. מנגנון זה עולה בקנה אחד עם ממצאים הנוגעים לחוויות לידה שליליות בקרב שורדות טראומות ילדות, ואף עשוי להסבירם. האמת על ילדותנו מאוחסנת בגופנו "האמת על ילדותנו מאוחסנת בגופנו", טענה אליס מילר. וכאשר ההיסטוריה כאוטית ובלתי נסבלת, כמתרחש במרחבים טראומטיים, השורד הבוגר ייטה לא פעם לחוות שוב ושוב את זיכרונות הפגיעה, ואלו עלולים לפגום בתחושת הבעלות על גופו. במקרים אלו משקף גופו של השורד הבוגר את הגוף הילדי, אותו גוף שהיה מוקד להתעללות ולפגיעה. במובן הפרקטי והקליני, הכרה בהדהוד הטראומה בגוף עשויה להיות לעזר בהעלאת מודעות ובפיתוחן של התערבויות מותאמות המציבות את הגוף במרכז. הכוונה היא לא להתעלם ממנו, אלא לקבל אותו כחלק מהעצמי, כדי שיהפוך למקור להכרה, הנאה וערך עצמיים, ולא למקור להכרה, הנאה וערך של מישהו אחר.

I נקודת מפגש 53