מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

החיים אחרי הפנימייה I מפגש מחקרי

1 תהילה רפאלי

תוכנית שנותנת מענים מקיפים לאוכלוסיית הצעירים חסרי העורף בישראל ומתמקדת בבוגרי פנימיות חסרי עורף משפחתי . התוכנית מציעה ליווי אישי ויצירת רשת 25 עד 17 מגיל .) ראו אתר עמותת למרחב חברתית בהתאם לצורכי הצעיר ( ואולם תוכניות חדשניות אלה וכן תוכניות אחרות של עוד עמותות נותנות מענה רק למעטים מהנזקקים לשירותים אלה. לכן למעשה, שיעור גבוה של בוגרי השמות חוץ-ביתיות עדיין .)2015 , אינם מקבלים היום סיוע מגורמים פורמליים (רפאלי חשוב לציין שבין ישראל למדינות אחרות יש פער ניכר במתן מענה מערכתי לאוכלוסייה זו. במדינות רבות יש חקיקה ייעודית לאוכלוסייה זו, המעניקה להם זכות לקבל שירותים במגוון של תחומי חיים: דיור, השכלה, בריאות ועוד. לדוגמה, בארצות הברית יש חוק פדרלי המעניק מגוון שירותים לבוגרי Courtney, Charles, Okpych, &( השמה חוץ-ביתית ). חוק זה מציע מענק כספי ייעודי למדינות Halsted, 2014 לשם תמיכה באוכלוסיית בוגרי מסגרות ההשמה החוץ- ביתית. לאורך השנים חלו שינויים בחקיקה זו, והיום כמחצית מהמדינות בארצות הברית האריכו את השהייה במסגרת החוץ- Fostering Connections to Success ( 21 ביתית עד גיל ). גם באנגליה and Increasing Adoptions Act, 2008 יש חקיקה מקיפה לטובת בוגרי השמות חוץ-ביתיות, אשר בין השאר מעבירה את האחריות ההורית אל הרשויות המקומיות. אלה ילוו את הצעירים מעזיבתם את מסגרת ההשמה החוץ- )Stein, 2012( 21 ביתית ועד גיל חוסן נפשי בקרב בוגרי פנימיות מחקרים הבודקים את תפקודם של בוגרי השמה לאחר יציאתם לחיים עצמאיים מצביעים על הבדלים בין הצעירים ביכולתם להתמודד עם הקשיים בתקופת המעבר. אחד הגורמים שנבדקו )Resilience( חוסן נפשי בהקשר זה הוא חוסנם הנפשי. המונח מגדיר את יכולתו של האדם להתפתח באופן מסתגל ולתפקד היטב על אף חוויות של מצוקה, של משבר או של לחץ שחווה ). הוא נבחן – בין היתר – Masten, 1994; 2004 ( בעברו ביכולתם של הצעירים לנהל חיים עצמאיים באופן מסתגל לאחר צאתם ממסגרות ההשמה. בשנים האחרונות נערכו בישראל כמה מחקרים על אוכלוסייה זו. ברובם, מצב הצעירים נבחן זמן קצר לאחר יציאתם מההשמה. המחקר המדוּוח כאן מתמקד בתקופה מאוחרת יותר בחיי בוגרי ההשמה – ארבע שנים לאחר היציאה מהפנימייה ולאחר השלמת השירות הצבאי. מטרתו הייתה לשלב שיטות כמותיות ואיכותניות כדי לזהות גורמים המנבאים חוסן בקרב בוגרי פנימיות במגוון תחומי חיים. המחקר התבצע בשלוש צעירים מילאו שאלון בשנה 276 נקודות זמן: בשלב הראשון האחרונה לשהותם בפנימייה וסמוך לעזיבתם את המסגרת. בשלב השני, כשנה לאחר מכן, עת רבים מהצעירים החלו מהצעירים רואיינו בטלפון. בשלב 234 , את שירותם הצבאי

בעשורים האחרונים המעבר של אנשים צעירים לבגרות בוחנים את 30 עד 18 הדרגתי יותר מבעבר. צעירים רבים בני עתידם מתוך התנסות בעבודות שונות, בתחומי לימוד שונים ). מרבית הצעירים Arnett, 2000( ובמגוון של מערכות יחסים בשלב חיים זה זוכים לתמיכה רגשית וכלכלית של הוריהם ושל סביבתם. משענת זו מסייעת להם להתמודד עם אתגרי ).ואולם בדרך כלל משאב זה אינו Arnett, 2000( התקופה זמין לצעירים שגדלו במסגרות של השמה חוץ-ביתיות. בישראל, כבמקומות רבים ברחבי העולם, אחריות המדינה לטיפול בילדים השוהים בפנימיות מסתיימת עם הגיעם לגיל , ולכן הם נאלצים להתמודד בכוחות עצמם עם תהליך המעבר 18 לחיים עצמאיים ולבגרות, על כל דרישותיו של המעבר הזה ). מחקרים שנערכו בארץ ובעולם מעידים על 2009 , (קטן הקשיים שחווים בוגרי מסגרות חוץ-ביתיות בתחומי חייהם השונים בשנים שלאחר היציאה ממסגרת ההשמה. המחקרים מעידים, בין השאר, על היעדר מסגרת דיור יציבה; על קשיים ברכישת השכלה גבוהה; על שיעורים נמוכים יותר של השתלבות בתעסוקה; על מצוקה כלכלית קשה ועוני; וכן על מעורבות רבה יותר בהתנהגויות לא נורמטיביות, כגון שימוש בסמים .)2015 , בנבנישתי ובאלכוהול (להרחבה, ראו סקירתו של מדיניות מיטיבה עם בוגרי השמות חוץ-ביתיות — ישראל בהשוואה לעולם בישראל גוברת בשנים האחרונות המודעות לצרכים של בוגרי מסגרות השמה חוץ-ביתית. כך, למשל, המנהל לחינוך התיישבותי פיתח מודל התערבות הכולל רכז בוגרים בכפרי הנוער, ומשרד הרווחה שוקד בימים אלו על פיתוח מענים לבוגרי הפנימיות ומשפחות האומנה. לצד אלה התרחבה בשנים האחרונות פעילותן של עמותות בתחום זה, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה. שתי תוכניות בולטות בתחום זה: היא תוכנית המעניקה מעטפת סיוע לבוגרי "גשר לעצמאות" השמות חסרי עורף משפחתי באמצעות סיוע בדיור ותמיכה של אנשי מקצוע שמלווים את הצעירים בהשתלבותם במסגרות הרלוונטיות, ובכלל זה צבא, עבודה ולימודים (בשיתוף משרד היא "למרחב" ;) ראו אתר עמותת ילדים בסיכוי הרווחה) (

ד"ר תהילה רפאלי היא ראש התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 1

I נקודת מפגש 55