מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 15

סתיו דקל עמיר ועפרה בן מאיר

מענה פרטני למכלול הצרכים של הילדים נפגעי ההתעללות הבאים אל הקמפוס. יתרה מזו: מערך המרפאות מבקש ליצור התערבויות טיפוליות חדשניות מתוך בניית מודלים טיפוליים ממוקדי טראומה. מרפאת ריפוי בעיסוק היא המרפאה הוותיקה במרפאות הקמפוס (בהן מרפאת שיניים, מרפאת פסיכיאטריה של הילד, ובעתיד אף מרפאת נוירולוגיה של הילד, מרפאת גינקולוגיה של מתבגרות, מרפאת קלינאות תקשורת, מרפאת תזונה ועוד). אלה הם העקרונות שעומדים בבסיס ההתערבות ומנחים את עבודתה של מרפאת הריפוי בעיסוק בקמפוס חרוב לילדים עם ילדים נפגעי התעללות והזנחה: – טיפול שמובל . טיפול ממוקד לקוח וממוקד משפחה 1 על-ידי המוטיבציה של הילד, תחומי העניין שלו והעדפותיו, וכן על-פי הצרכים וסדרי העדיפויות של משפחתו. הטיפול תומך גם בשגרה המשפחתית בכך שהוא מקל את הקשיים התפקודיים שהמשפחה נתקלת בהם בהתנהלותה היומיומית. – ילדים שחוו טראומה . שימוש בקשר טיפולי מכוון 2 מורכבת זקוקים לסביבה ולהזדמנויות שיספקו להם תחושת ביטחון אישי, תחושת מסוגלות וקשר מהנה עם האחר. על רקע הקשיים בהתקשרות הראשונית שמאפיינים אוכלוסייה זו, יש מקום מרכזי לקשר כמקדם של כל התהליך הטיפולי. לצד מיקוד בילד ומשפחתו, שימוש בקשר טיפולי מכוון מאפשר לייצר תנאים ראשוניים לבניית אמון ולתמיכה בהעצמה של הילד דרך תהליך שיתופי. – שיפור הערכה עצמית, תחושת . טיפול מבוסס עוצמות 3 ערך ודימוי עצמי הוא בעדיפות ראשונה בקביעת מטרות. גם בטיפול באתגרים התפקודיים של הילד מושם דגש על העוצמות שלו, בעבודה באמצעות כלים משחקיים ומהנים. הטיפול מכוון גם להעצמת תחושת המסוגלות ההורית. ההורים נחשפים לעוצמות של הילד, מקבלים כלים להבנת הקשיים והצרכים שלו ולהתמודדות עימם, ונחשפים גם לדרכים לסייע לילד. כך מתאפשרת העצמה של ההורים כ"סוכני שינוי" המאפשרים לילד תפקוד ותחושת מסוגלות. – כאמור, . שימוש בהתערבויות מבוססות תחושה 4 קושי בוויסות עצמי הוא אחד המוקדים הפגועים בילדים שחוו טראומה מורכבת. נוכח הקושי המהותי בוויסות עצמי, וההשפעה המשמעותית שיש למערכת החושית על ויסות מערכת העצבים האוטונומית ועל רמות העוררות, גישות התערבות מבוססות תחושה מאפשרות לייצב תגובות של מערכת העצבים האוטונומית ולפעול בצורה מותאמת במצבים שמספקים חוויה של אינטגרציה ומאפשרים נוכחות בהווה. השימוש בהתערבויות אלו הופך רלוונטי עוד יותר משום שלרבים מהילדים יש גם הפרעה בוויסות החושי. – נועד לייצר חוסן, לחזק את . פיתוח מיומנויות וכישורים 5 יכולת ההתמודדות ולהפחית מצבים של תסכול וחוסר תפקוד. בעבודה על פיתוח מיומנויות, נקודת המוצא היא תחושת מסוגלות ויכולת התמודדות ולא חוסר אונים, והדבר נעשה

בעזרת זיהוי עוצמות ומנגנוני התמודדות. – נועד לאפשר השתתפות . שימוש בהתאמות סביבה 6 מיטבית על-ידי צמצום הפער בין דרישות הפעילות ליכולות הילד. התאמות כוללות תיווך אנושי, עזרים והנגשת הסביבה הפיזית. גם בתוך חדר הטיפול הסביבה מובנית כך שתאפשר .)just right challenge( ביטחון, הנאה ואתגר מתאים – טיפול המעמיד במרכז את העיסוק . טיפול ממוקד עיסוק 7 כאמצעי וכמטרה – כדי להביא לשינוי בתפקוד היומיומי. המקרה של ד' ד', בן שבע, שוהה במסגרת חוץ-ביתית, היה חשוף מגיל צעיר לאלימות פיזית ורגשית של אביו כלפי אימו. הוא הופנה לריפוי בעיסוק על רקע קשיים בתחום הלימודי ואחיזת עיפרון לא אדפטיבית. ד' הציג תמונה פוסט-טראומתית והתאפיין ברמת דריכות מוגברת וברמות עוררות גבוהות. הפסיכולוגית המטפלת הצביעה על תסמינים של דיכאון לצד שאלה הנוגעת להימצאות של הפרעת קשב. הצוות במסגרת תיאר ילד שאינו נהנה גם בזמן שהוא משחק במשחק אהוב עליו, מוצף בקלות ולא פנוי ללמידה ולאינטראקציה חברתית. לאור המידע שנאסף, ומתוך הסתכלות על תפקודו של ד' מבעד לעדשת הטראומה, הוחלט להתמקד תחילה בתחום המשחק ובתפקודי יומיום, כגון התארגנות בבוקר, כדי לפתח תחושת מסוגלות. לנוכח הפגיעה בהתקשרות עם דמויות ההתקשרות הראשוניות, היה הקשר הטיפולי מטרה בפני עצמה בטיפול בד'. נדרשו כמה מפגשים עימו עד שהחל לחוש בטוח בתוך המרחב הטיפולי ובקשר הטיפולי. במפגשים אלו הושם דגש על חוויות סנסו-מוטוריות שמערבות גרייה חושית מארגנת ומווסתת הכוללת גרייה וסטיבולרית (גרייה של תנועה שיש בה שינוי של מנח הראש ביחס לכוח הכובד וכן האצה/האטה של התנועה במרחב), גרייה פרופריוצפטיבית (גרייה המערבת שינוי באורך השרירים ובמנח המפרקים ומספקת מידע בנוגע למיקום איברי הגוף) וגרייה טקטילית (מידע חושי שנאסף מהעור, כגון טקסטורה, מגע של לחץ עמוק). מתן הגרייה שולב במשחקים מהנים עבורו: התמסרות בכדור פיזיו גדול ובכרית נוצות, שכיבה בין פופים, משחק משותף בצמידי תחושה ועוד. השימוש בערוצים חושיים בתוך משחק משמעותי עבורו אִפשֵר לילד להיות נוכח בפעילות ולחוות הנאה. כפי שצוין, אחד הדברים המייחדים ילדים שחוו טראומה מורכבת מאוכלוסיות אחרות הוא עוצמה גבוהה מאוד של תגובה לגרייה חושית מחד גיסא, וצורך בגרייה חושית עוצמתית מאידך גיסא. כאשר הצורך בגרייה חושית לא נענה הוא מתבטא בחוסר שקט או בגרייה עצמית לא מותאמת, עם הפרעה לסביבתו ועד כדי סיכון הילד. לעומת זאת, כאשר צורך זה מקבל מענה של גרייה מותאמת ומבוקרת בטיפול בריפוי בעיסוק, הוא מאפשר לילד להשתתף בצורה מותאמת בפעילויות השונות. בתהליך ההערכה של ד', אשר כלל גם את

נקודת מפגש I 62