מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

הזמנה לשיתופיות מקיפ"ה

לרשותנו? האם השיתוף יהיה בכל שלבי התהליך או בחלקו? האם יש לנו הידע, ההכשרה והמיומנויות להוביל שיתופיות? האם המשתתפים מעוניינים בכך? מה המחירים והיתרונות של כל אחד מכלי השיתוף? מה המשאבים שיש בידינו לתכנון אסטרטגיית ההשתתפות וכלי ההשתתפות? בממד המעשי נכללת התייחסות לתכנון המסגרת הארגונית. כאן נידרש, ראשית כול, לחשוב מיהם השחקנים הארגוניים; נתלבט בשאלה אם למשל הורים לילדים שמוגדרים בסיכון יכולים להיות חלק מעיצוב תהליך ההתמודדות עם המצב המדאיג במשפחתם, או נפעיל שיקולים ארגוניים בבואנו לתכנן אילו ארגונים יסייעו באופן הטוב ביותר לקדם את מטרות השותפות סביב שלומו של ילד. ההתארגנות כוללת מענה מי ינהל את התהליך ואת המבנה הארגוני? לשאלות כגון: אילו תפקידים נוספים נדרשים והאם הם בהירים לכולם ומובחנים זה מזה? אילו משאבים וניסיון מתבקשים? כיצד מתקבלות ההחלטות ועל-ידי מי? בידי מי הסמכויות ובידי מי האחריות לביצוע? מהם המנגנוניםשהוכנו כדי להתמודד עם מתחים וקונפליקטים? האם ההתארגנות פתוחה לכניסת גורמים נוספים או שגבולותיה מוגדרים מראש? מעשה השיתופיות מתבטא בממדים נוספים שההחלטות בעניינם ישפיעו על התוצאות שנשיג. כך למשל תשובות למבחר עד כמה אנו פועלים השאלות הבאות יעצבו את הפרקטיקה: להנגשת התהליך לכלל בעלי העניין בו – מבחינה פיזית, לשונית, תרבותית, קוגניטיבית ועוד? אילו מנגנונים נתווה למשל, כיצד להכנה לתהליך השיתופי, לביצועו ולייצובו? נכין ילדים לקראת השתתפות בוועדות תכנון טיפול והערכה, כיצד נקיים ועדה שיתופית ומכילה וכיצד נוודא לאחריה את שלומם של בעלי העניין ואת יכולתם לתחזק את השיתופיות מהי הטרמינולוגיה שנשתמש בה, ?)Van Beek, 2005( – למשל: והאם יש הלימה בינה ובין קיומה הלכה למעשה לקוחות, שותפים או אנשים, או האם נדבר על בעיות או על – האם וכיצד ננטר ונעריך את טיב השיתופיות דאגות? שותפות בין-ארגונית בקהילה הצליחה להעלות את רמת המוגנות של הילדים ובני הנוער החיים בקהילה? קשָרים - אילו יחסים נפתֵח? יחסים שיתופיים מושתתים על עוצמות שונות ומשתנות של קשר בין השותפים. גם בשותפויות שיכולות להתנהל על-פי חוזה, הרגל או הכרח, לרוב נראה כי ממד היחסים הבין- אישיים דומיננטי. ממד הקשר טומן בחובו היבטים רגשיים המשפיעים על היכולת לתחזק את השיתופיות ולהכיל את התנודתיות בה. רגשות של התלהבות, חיבה בין-אישית, הוקרה, תקווה, סקרנות, הזדהות ואמונה במטרה – כל אלה ייצרו שיתופית שונה מזו שיש בה רגשות של תסכול, אכזבה, חשש, סלידה, אדישות ואווירה של חוסר אמון. עבודה בהקשר של ילדים ושל הורוּת מעוררת רגשות עזים ומכילה אתגרים

בגין חוסר השוויון ביחסי הכוחות המוּבְנים, בפרט בעבודה עם הילדים. כאן נדרשת מודעות, רגישות ושימוש בפרקטיקות Van( מותאמות שמבנות יחסי כוחות משמעותיים יותר לילדים ). ממד הקשר Bijleveld, Dedding, &Bunders-Aelen, 2015 כולל דרכים לתחזק אותו, מתוך התייחסות לאינטנסיביות של הקשרים, לחוזקם ולמספר האנשים המשתתפים בהם. תחזוק הקשר יכול להיעשות בדרכים גלויות ופורמליות המתקשרות למעשה השותפות וגם בדרכים פחות ישירות. כדי לקדם מערכות יחסים אוהדות, שיש בהן מרכיב פועם ומשפיע של הדדיות ושל הגנה זה על שלומו של זה, כדאי כיצד נבנה אמון בין השותפים? שנענה על שאלות כגון: מה מידת ההיכרות הקודמת בין השותפים ומה מאפיין את מערכות היחסים המוקדמות ביניהם? איזה קשר יכול להתפתח בין נותן שירות למקבל שירות ומה גבולותיו? ואילו יחסים יכולים להירקם בין סוגים שונים של ארגונים? מה השפעתה של סביבה היררכית או עוינת על הקשרים שיתהוו? כיצד נאפשר מרחב לחיזוק הקשר? כיצד ממדים כגון הֶקשר ופרקטיקה משפיעים על הקְשָרים? מה יחסום הדדיות ומה יקדם אותה, והאם זה עלול לאיים על מי מהצדדים? כיצד נייצר במבנה השיתופי מרחבים של התקרבות? האם הקשרים שיתפתחו בתוך הקשר משתף ישפיעו על מה שקורה מחוצה לו, והאם זה מיטיב עם המשתתפים? ייעוד - מה הערך? הגדרת מהות השיתופיות היא תהליך חיוני שיבטא את ערכה הסובייקטיבי עבור כל אחד מהשותפים. קיימות התקשרויות שיתופיות שליבת ערכן טמונה בתהליך, ולכן ברור שייעוד השותפות יגלה היבטים כהגשמת ערכים של שוויון, הדדיות, ביטוי עצמי, כבוד, דמוקרטיזציה ארגונית והעצמה אישית. כאשר הערך טמון בתפוקות, יתגלה ייעוד בהוצאת הילדים ממצב מסכן, בהטבת יחסים במשפחה, בשיפור מצב כלכלי, בהגדרה עצמית, בייעול ארגוני, בהגדלת אפשרויות של פתרונות ועוד. מדוע השקעה ביחסים שיתופיים מעמתת אותנו עם השאלה אנו מעוניינים בסוג זה של יחסים – האם השיתופיות היא חובה מוסרית, התנהגות ידידותית, עמדה מקצועית, כאן חלופה אפקטיבית, אילוץ חוקי או נוהל ארגוני? עומדת למבחן מהותה של השיתופיות, ולכן יישאלו שאלות מהם האינטרסים המובחנים שבבסיסה, הערכים החוקרות האישיים והארגוניים המכוננים אותה, הגבולות המוסריים של המשתתפים בה, ומהן התיאוריות המקצועיות Malone, & Hartung,( והאידיאולוגיה שבתשתיתה )? נראה כי עמדה ערכית שאינה מוצקה תגדיל את הפער 2010 שהוזכר לעיל בין הדיבור למעשה.

I נקודת מפגש 11