מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

ארנה שמר

בתחומים רבים היום, ובפרט בתחום רווחת הילד, הולך ומתרחב שיח הזכויות המדגיש את ההשתתפות כזכות אלמנטרית, השתתפות הורים בכלל והשתתפות ילדים בפרט (קושר ובן ). זכות זו תקפה גם עבור ילדים בגילים רכים. 2009 , אריה התמודדות עם מימוש השיתופיות כזכות אינה מעמידה זאת כיצד לממש זכות כבחירה, ולכן תתמקד בשאלות ביצועיות ). עם זאת, נראה כי נחוצה גם Blitzer Golombek, 2006( זו האפשרות לליבון אישי המבהיר את ערכה הסובייקטיבי של השיתופיות עבור המשתתפים, כדי לאפשר אותה על בסיס רצוני ומשמעותי וכדי להתייחס למחירים, לדאגות ולקונפליקטים מה ערכם המתלווים לכך. התבוננות כזאת תענה על השאלה – של היחסים השיתופיים עבורי? פוליטיקה - מה משמעות יחסי הכוחות? כל מערכת יחסים מושתתת על יחסי כוחות המרצדים בתוכה, מכיוון שהדרך אל המטרה רוויה בהפעלת העוצמות שיש לכל שותף. לפיכך התמודדות עם יחסים שתפניים משמעותה לרוב גם התמודדות עם יחסי הכוחות, ואלה כידוע מתנהלים ברבדים ). בתחומי הרווחה Lukes, 1974( גלויים, סמויים וחבויים אנשים ומשפחות קשורים בהתארגנויות המוצהרות כשיתופיות, בעוד נקודת הפתיחה להשגת האינטרסים שלהם נמוכה יותר, בשל כפיפותם לחוק, לתפקיד, לזהות או לגיל. ואולם היכולת שלא להתפתות לעוצמה הנתונה בידי המחזיקים בה בכל מצב ולהפעילה מתוך שיקול דעת אינה ברורה מאֵליה. כך כאשר מדובר בעוצמה של עובד סוציאלי לחוק הנוער הפועל מתוקף חוק, בעוצמה של שופט לענייני משפחה המחזיק בעמדה מוסרית ובעוצמה מעמדית, בהורה השולט בחיי ילדיו או בעובד סוציאלי הפועל מתוקף מקצועי ולעיתים גם תרבותי. בתכנון תהליכים שיתופיים, ובעיקר בתוך התנהלות היחסים, חשוב להתייחס למורכבות ההיבטים הללו של העוצמה ולבחון את משמעותם באופן ביקורתי וישיר. נוכל לשאול את עצמנו מה נקודת הפתיחה של כל אחד ואת שותפינו שאלות כגון: בעת היכנסו לשותפות? איזה חוזה וכללי התנהגות נסכם בינינו כדי למתן את יחסי העוצמה? ומה הבקרה שנפעיל על כך? מה הביטויים של יחסי העוצמה? מה הערכים המוסריים והאתיים של ההתנהלות שלנו ושל שותפינו? מה לגיטימי כדי לממש אינטרסים ומה לא? מתי יחסי למשל, בעת הפעלת העוצמה משרתים את השגת המטרה? חוק במקרה של ילד חסר מוגנות או שותפות בין-ארגונית עם ארגון רב השפעה על קובעי מדיניות. הֶקשר - מה משפיע על כל אחד מהשותפים? כל התנהלות שיתופית צומחת בתוך שילוב בין הֶקשרים – של תקופה, תרבות אתנית, גיל, מגדר, פוליטיקה, חוקים, היסטוריה, מעמד חברתי-כלכלי, עבר אישי של ניסיונות בהתמודדות עם הנושא, נסיבות משפחתיות, תרבות ארגונית ועוד. הֶקשרים אלה משפיעים על האנשים שיוצרים את המבנה

השיתופי – בדרכים ברורות או עמומות, באופן רדוד או משמעותי – אך הם קיימים, ולרוב בעוצמה רבה שלעיתים אף אינה מודעת. הֶקשרים אלה משפיעים על בסיסי ההתארגנות השיתופית – על מטרותיה, על צביונה, על מערכות היחסים שיתפתחו בה וגם על שפה, תקשורת, כללי התנהגות ותדמיתם יחדיו כלפי חוץ. ), המפתחת גישה של עבודה מודעת 2016( רואר-סטריאר הקשר, מדגישה כי על השיח המתפתח בין השותפים להיות אנושי כך שיאפשר להם להסביר את עולמם ולהציג את זהותם באופן אותנטי ופתוח. כך יתגלה שהקשרים יכולים לגרום למשל לדיכוי, לגזענות ולאפליה, אך הם יכולים להביא עימם גם הזדמנויות וכוחות. כך למשל בהקשר של עבודה עם משפחות נמצא מבנים קהילתיים (רוחניים, מקצועיים) התומכים בהן, נראה נורמות מוסריות או חוקים של המדינה המגיבים על פגיעה בילדים, נבין כי יש נורמות מגדריות תרבותיות המגדירות התנהגות מותרת ואסורה או נאתר הקשר היסטורי של התמודדות מוצלחת עם דאגות שהתעוררו (נדן .)2015 , וקורבין בפיתוח מערכות שיתופיות מודעות הקשר נשאל שאלות מה המובן מאליו של כל אחד מהשותפים המתווה כגון: את תפיסת עולמו בעניין שיתופיות? ומה המובן מאליו למשל, והפרדיגמות התרבותיות בהבנת הנושא המשותף? כיצד מובָנים נושאים כמשפחה, סיכון, מגדר, הורות וקהילה. האם מוסרי לערער על אקסיומות תרבותיות המשפיעות על היכולת לחבור לשיתופיות? מהן המערכות המשפיעות עלינו בבואנו לפעול יחד, ומהי השפעתן? כיצד נפעל בתוך ההקשרים הנתונים של השותפים שעלולים להיות למשל – תפיסות תרבותיות שונות של הענשת ילדים סותרים, מה יכולה להיות תרומתם של או שוני ביחס לבנים ולבנות? למשל, מה ההקשרים השונים להתמודדות עם הבעיה? תהיה תרומת המערכת המשפחתית והקהילתית למציאת פתרון לילד הזקוק למוגנות? במאמר זה הוצגו בקצרה חמישה ממדים מרכזיים בתכנון יחסים שיתופיים, ואליהם צורפו שאלות מהותיות וארגוניות. מודל שיתופיות מקיפ"ה נסמך על ההכרה בכוחן המיטיב של מערכות שיתופיות ובתוך כך גם על המודעות לכך שאלו הן מערכות חיות ואותנטיות ולכן הן תהיינה תמיד דינמיות, ויתבטאו בהן נסיגות, התפתחויות, זיקות משתנות ופעולות ישירות ועקיפות, גלויות ונסתרות. היכולת להתמודד עם דינמיקה מתמשכת זו, מתוך הכרה במרחבי השליטה וחוסר השליטה שלנו כשותפים, תאפשר לכולנו לסייע לשמר את היחסים כשיתופיים. ועם זאת, האם יחסים שיתופים הם המתאימים חשוב גם שנשאל – ביותר למצב?

וברוח שיתופית – המודל המוצע הוא מסגרת מארגנת לתכנון,

נקודת מפגש I 12