מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

סימונה שטיינמץ

ולא אובייקט, אלא היא מחויבת לשם הפיכתם העתידית לאזרחים בוגרים יצרניים שתורמים לחברה וחשים שותפים בה וחלק ממנה. שותפות בחברה מושגת באמצעות תחושת היחיד שהוא בעל יכולת להשפיע, ושלצד תרומתו לחברה הוא יכול גם להיתרם ממנה. חשופים עוד יותר לפגיעה ידוע לנו שילדים ובני נוער הם אחת הקבוצות הפגיעות ביותר בחברה, משום שפעמים רבות הם אינם מסוגלים להגן על האינטרסים שלהם ואינם מודעים לזכויותיהם. במקרה של השמה חוץ-ביתית החשיפה של ילדים אלה לפגיעה גדולה פי כמה, משום שהם נעדרי טיפול והשגחה הורית, ופעמים רבות Attar- ;2018 , אין מי שיגן עליהם (פינצ'ובר ועטר שוורץ .)Schwartz, 2017 לרוב, ההשמה של ילדים אלה באה בעקבות היעדר סמכות הורית, תחושת כישלון ואולי אף היעדר תמיכה של סביבה בוגרת. נוסף על כך, לעיתים קרובות מדובר בילדים שאיבדו את האמון בסביבתם בכלל ובמבוגרים בפרט. כך נוצר מצב שבו מחד גיסא – הילדים תלויים במבוגרים בסביבתם, ומאידך גיסא – הם נותנים אמון באותם מבוגרים. בניית המנגנון לבירור התלונות המנגנון לבירור התלונות הוא מנגנון עצמאי, והוא מחייב לאפשר לילדים להתלונן באופן עצמאי, פרטי וחופשי, בלא כל חשש מפגיעה בעקבות הגשת התלונה. אף שמהות הנציבות היא לאפשר לילדים עצמם להתלונן, בפועל, תלונות יכולות להתקבל לא רק באמצעות הילדים העומדים במוקד התלונה אלא גם באמצעות ילדים אחרים, ידיד, אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית המשפט בהליך שיפוטי אחר. על מנגנון בירור התלונות להיות נגיש לילדים ולכלול התאמות נדרשות להגשת תלונה בהתחשב בשפה, בגיל ובמידת בגרותם, ובמקרים של ילדים, בני נוער וצעירים עם מוגבלות – גם בהתחשב במוגבלותם. הקמת מנגנון של בירור תלונות לילדים ולבני נוער בהשמה חוץ-ביתית, הראשון במדינת ישראל, הצריך חשיבה אסטרטגית, תכנון ערוצי למידה, פיתוח שיתופי פעולה עם משרדים משיקים ועם ארגוני המגזר השלישי. המנגנון פותח באופן שיהיה מושתת על ארבעה עקרונות: – הקמת ערוצי תקשורת נגישים ומותאמים . נגישות 1 לאוכלוסיית ילדים ובני נוער. – בניית תשתית עבודה שיוצרת אמון של הילדים . אמון 2 במנגנון, כגון זמינות, הבעת אמון בסיפור ובנרטיב שהם מביאים, הימנעות משיפוט של מעשים שעשו או של התנהגויות בעייתיות. – אי חשיפה של הילד המתלונן. במקרים שבהם . מוגנות 3 זהות הפונה חייבת להיחשף במסגרת בירור התלונה, ייעשה מעקב אחר הקטין כדי לוודא שלא ייפגע.

– תיאום ציפיות משותף בנוגע לאופן . שותפות ומתן מידע 4 ולעיתוי של בירור הפנייה. מתן מידע על זכויות ואיסורים, לדוגמה – איסור ביטול יציאה לחופשת שבת עקב התנהגות שאינה תואמת את חוקי הפנימייה. שותפות ולמידה מלקוחות פיתוח מנגנון חדש יכול להיעשות באופנים שונים. הבחירה הראשונית הייתה ללמוד מהלקוחות באמצעות מפגשים עם בוגרי מסגרות, ילדים ובני נוער בפנימיות ילד ונוער, ילדים ובני נוער באומנה וילדים ומתבגרים באומנה עם צרכים מיוחדים. כדי לבנות מנגנון שיתאים לאוכלוסיית היעד, נקבע מפגש עם בוגרי פנימיות ואומנה – אותם צעירים שהיו בהשמה חוץ- ביתית וחיו וחוו את העולם הזה. ממפגשים אלו היה אפשר ללמוד על העקרונות המרכזיים הדורשים פיתוח לצורך מתן מענה מתאים לילדים ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית. כמו כן נערכו סיורים יזומים של הנציבות בפנימיות ומפגשים עם ילדים ובני נוער בפנימיות. מפגשים אלו השיגו למעשה כמה יעדים: . למידה וחשיבה משותפת; 1 . הפצת המידע על קיומו של מנגנון בירור תלונות עבור ילדים 2 ובני נוער בהשמה חוץ-ביתית; . הפצת מידע על זכויות; 3 . חשיבה יצירתית על דרכי השתתפות של החניכים בהחלטות 4 שיש בהן כדי להשפיע על חיי היום-יום שלהם בתוך הפנימייה - מועצת חניכים, שותפות בבחירת חוגים, שותפות בהרכבת תפריט; . התחלת בירור תלונות בעקבות הגשת תלונות על-ידי ילדים 5 במעמד הסיורים. המפגשים עם ילדים ובני נוער באומנה השיגו את ארבעת היעדים שנמנו לעיל, וכך גם עם ילדי הפנימיות, לבד מסעיף – ילדים באומנה לא הגישו תלונות במעמד המפגש 5 מספר מכיוון שיש הבדל מהותי בין יכולת של קטינים באומנה להגיש תלונה ובין זו של קטינים בפנימייה. ילדים ובני נוער במשפחות אומנה הם קטינים החיים במסגרת משפחתית אינטימית, מקצתם בתוך המשפחות המורחבות שלהם, כגון סבתות וסבים או דודים ודודות. נוסף על חוסר הידיעה על זכותם לפנות, גם כאשר הם כבר יודעים על זכות זו הם יתקשו לאזור אומץ וכוחות להגיש תלונה נגד אדם המגדל אותם ומעניק להם קורת גג בזמן שהוריהם הביולוגיים אינם יכולים או אינם מסוגלים לעשות זאת. עם זאת, ההשמה במשפחה מאפשרת יחס אישי ומותאם לילד, התקשרות רגשית וערנות גבוהה יותר למצוקות של הילד באומנה בהשוואה לאלה של ילד בפנימייה. ייתכן כי זה ההסבר למיעוט הפניות שהגיעו לנציבות ילדים ונוער בהשמה חוץ-ביתית מילדים ובני נוער הגדלים באומנה.

נקודת מפגש I 20