מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

ילדים להורים גרושים - שותפים או שקופים?

ילדים להורים גרושים במחקר לאורך שנים, הן המדיניות הציבורית והן המחקר התומך בה נטו לראות בילדים להורים גרושים אובייקטים פסיביים ששמור להם תפקיד מזערי, אם בכלל, בתהליך הגירושין ). קובעי מדיניות, ממש כחוקרים, ייחדו תשומת Piper, 1996( לב מעטה לאפשרות לראות בילדים להורים גרושים משתתפים ) של ממש בתהליך, יוצרים משמעות, מעצבים את agents( ההתנסות שלהם ויכולים לספק דיווח סמכותי, מאיר ומאתגר Butler, Scanlan,( על תהליך הגירושין והשלכותיו על חייהם .)Robinson, Douglas, & Murch, 2003 היום יש הסכמה רחבה בקרב קובעי מדיניות וחוקרים על כך שיש לראות בילדים להורים גרושים שותפים מעורבים, כאלה שניחנו ביצירתיות, בכשירות מנטלית וקוגניטיבית גבוהה ). עם זאת, Butler et al., 2003( ובמשאבים אישיים רבים במסגרת המחקר האקדמי והחברתי לא נשמע כמעט קולם של 4 .18 ילדים להורים גרושים בתקופת ילדותם ועד הגיעם לגיל גוף המחקר הגדול על השלכות הגירושין על ילדים במהלך ילדותם התמקד בנקודת המבט של מבוגרים או בדיווח של הילדים בכלים המשקפים את נקודת המבט של מבוגרים. מחקרים מעטים בחנו את חוויותיהם ואת התנסויותיהם של ילדים להורים גרושים בעודם ילדים ומנקודת מבטם (ראו Bagshaw, 2007; Butler et al., 2003; Wallerstein & ‏). חוקרים בעולם מדגישים את הצורך למקם ילדים Kelly, 1974 להורים גרושים במרכז המחקר ולהעשיר את גוף המחקר הבוחן Bagshaw,( את חוויותיהם והתנסויותיהם באופן בלתי אמצעי 2007; Butler et al., 2003; Parkinson, Cashmore, & .)Single, 2005 לפיכך בחרתי לבחון, במחקר הדוקטורטשלי, אתהערכותאיכות חייהם של ילדים להורים גרושים בישראל מנקודת מבטם של ). מטרת-העל של המחקר הייתה 2017 , הילדים עצמם (שורק לבחון את הקשר בין מאפיינים וגורמים נלווים לגירושין ובין את איכות חייהם. בתהליך איסוף 17-7 הערכות של ילדים בני המידע התברר כי בשל רגישותו הרבה של נושא המחקר נוצרה סדרה של "שומרי סף" שמנעו את השתתפותם של ילדים רבים במחקר. לפי ההחלטה של ועדת האתיקה, השתתפות הילדים במחקר חייבה הסכמה אקטיבית של האם, של האב ושל הילד, מהמשפחות שבהן הורה אחד 69%- כל אחד בנפרד. כך קרה שב הסכים להשתתפות הילדים במחקר ההורה השני סירב. ייתכן שמצב זה הועצם על רקע של סכסוך ומחלוקות בין ההורים. בקרב הילדים ששני הוריהם הסכימו להשתתפותם במחקר סירבו להשתתף בו. כלומר, ההתנגדות המרכזית 4% רק להשתתפות הילדים במחקר באה מן ההורים ולא מן הילדים. לא זו אף זו: הילדים שהשתתפו במחקר הביעו שביעות רצון

הופעלה בישראל, בשני בתי משפט 2009-2006 בשנים לענייני משפחה, תוכנית ניסיונית לשיתוף ילדים שהוריהם נתונים בתהליכי פרידה וגירושין. התוכנית הופעלה בהמלצת ועדת רוטלוי ליישום האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות ;2010 , הילד בחקיקה, ולוותה במחקר הערכה (שורק וריבקין ). במחקר זה עלה כי במקרים Morag, Rivkin, & Sorek, 2012 רבים שבהם דברי הילדים הועברו להורים – ההורים הופתעו מתוכני השיתוף ואמרו כי לא היו ערים לתחושות ילדיהם ולמה שמטריד אותם. מחקר זה מלמד גם כי להשתתפות הילדים הייתה השפעה חיובית על חייהם. למשל, בשני שלישים מהמקרים שיתוף ההורים בדברי הילדים וההתערבות הקצרה שניתנה ביחידת הסיוע בעקבות זאת תרמו לשיפור הקשר של הילדים עם הוריהם. עוד עלה כי השופטים שנפגשו עם ילדים אמרו כי ביותר ממחצית המקרים דברי הילדים תרמו מידע חדש או האירו את המקרה באור שונה. בחלק קטן של המקרים דברי הילדים תרמו לשינוי ההחלטה שהתקבלה בעניינם. עם זאת, מתברר כי הגישה להשתתפות בתהליכי קבלת החלטות עדיין חסומה בפני ילדים רבים שהוריהם נתונים בסכסוך גירושין. אחד המחסומים הוא התנגדות הוריהם (שורק ). במשפחות רבות שבהן הורה אחד הסכים 2010 , וריבקין להשתתפות הילדים ההורה האחר סירב. במחקר מעקב אחר התוכנית הניסיונית עלה מחסום נוסף להשתתפות הילדים והוא הסתייגות של כמה מהשופטים מההכרה בזכות ההשתתפות .)Morag & Sorek, 2015( של ילדים כזכות אוניברסלית הסתייגות זו התבטאה בהזמנת ילדים להשתתפות רק במקרים של סכסוך הורי בעצימות גבוהה. כלומר, לא כל הילדים שהוריהם בתהליכי גירושין קיבלו הזדמנות שווה להשתתפות. הורחבו התקנות המחייבות השתתפות ילדים – 2015 בשנת משני בתי משפט לענייני משפחה לכלל בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. ואולם בתי המשפט ויחידות הסיוע מתקשים מאוד לממש תקנות אלה. יתרה מזאת: היום ניצבים לפני בתי המשפט לענייני משפחה ויחידות הסיוע שלידם אתגרים חדשים במימוש זכות ההשתתפות של ילדים, הנובעים מכניסתו לתוקף של ה"חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), גרמה 2016 כניסתו של החוק לתוקף ביולי 3 ."2014- תשע"ה לשינוי בדרכי העבודה של יחידות הסיוע ולעומס ניכר עליהן. חשוב לציין כי בעקבות יישומו של החוק פותח עוד מודל של השתתפות ילדים במסגרת מפגשי המהו"ת. עם זאת נראה כי בעקבותיו הצטמצם היקף עבודתן של המחלקות לשיתוף ילדים ביחידות הסיוע. כלומר, נראה כי לצד הניסיונות המבורכים והמרשימים לשיתוף ילדים להורים גרושים בתהליכי קבלת החלטות על חייהם, רבים מן הילדים נותרים שקופים ודוממים.

מטרת החוק לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות המשפטית. החוק 3 מידע, היכרות ותיאום) לפני שהם בוחרים כיצד ליישב את הסכסוך ביניהם. =( מחייב את הזוגות לבוא אל יחידות הסיוע למפגשי מהו"ת ראוי לציין כי מחקרים רבים בחנו את השלכות הגירושין לטווח ארוך על חייהם של צעירים וצעירות בתקופת הבגרות הצעירה. ראו למשל אלדר-אבידן, 4 .2013 , , ושמר-אלקיים 2003

I נקודת מפגש 25