מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

עמיר קשי

אובייקטיבי שמאפשר לצמצם הטיות תרבותיות ותפיסתיות, לגבש צוות קבוע שבכוחו לקבל עליו אחריות קהילתית ולהתגייס למתן שירות כולל ומערכתי לטובת משפחות וילדים במצבי סיכון בהתאם לצרכים העולים בדיוני הוועדות. במשך השנים עברו הוועדות שינויים רבים. בעבר הרחוק כונו הוועדות בפי אנשי הטיפול "ועדות להוצאת ילדים מהבית" ובהמשך "ועדות החלטה". שמות אלו ביטאו את המדיניות הרווחת באותם ימים, אשר ראתה בעובד הסוציאלי מומחה היודע מהי טובת המשפחה והוא שקובע את "גורלה". בעקבות תהליכים חברתיים הוקמו ועדות בדיקה ונבנו מנגנונים והנחיות לחיזוק שיתוף ההורים והילדים בוועדות, וכן להגברת שיתופי הפעולה בתוך הרשויות המקומיות ובמטה של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עם אנשי החינוך והבריאות. שמן של הוועדות שונה ל"ועדות לתכנון טיפול והערכה". היום, , חיוני ליישם 2017 לאחר פרסום הוראת התע"ס החדשה בינואר את המדיניות ולהטמיע אותה במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. יישום המדיניות ברמות השונות – אחת המטרות המרכזיות של ברמת המשפחה – ילד והורים הוועדה היא לספק סביבה מכילה ובטוחה להורים ולילד וליצור 4 הזדמנות לשיח משתף. – במחלקה לשירותים חברתיים – ימונה יו"ר ברמת הרשות ועדה לתכנון טיפול והערכה, שבמסגרת תפקידיו עליו לגבש צוות חברים קבוע בוועדות של מדר"צ (מדריך ראש צוות) ושל עו"ס לחוק נוער, ולבנות יחסי אמון ושותפות עם העו"סים השונים (עו"ס משפחה, עו"ס סדרי דין, עו"ס צעירים צעירות, עו"ס מוגבלויות ועו"ס התמכרויות). – שיתוף מטפלים מהקהילה במרכזי הורים ברמת הקהילה וילדים, במעונות רב-תכליתיים ובמועדוניות; בניית שותפות עם הפסיכיאטריה, קופות החולים וטיפות חלב. – יצירת שיתופי פעולה לגיבוש ברמת הרשות המקומית צוות רב-מקצועי, בניית קשר בין-אישי בין מנהל אגף החינוך למנהל אגף הרווחה, קיום קשר רציף עם מסגרות החינוך השונות, עם השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) והייעוצי (שפ"י), וכן חיזוק הקשר עם בתי החולים הפסיכיאטריים, עם

ועדות לתכנון טיפול והערכה מזמנות שותפויות ברמות שונות ובדרכי התמודדות שונות. כדי להגביר את יישום תוכנית הטיפול ולחזק את הקשר בין ההורים לילדים, צריך לקדם את שיתוף הפעולה בין חברי הוועדה למשפחות המטופלות, הן בביסוס דרכי טיפול והן בהתנהלות תקינה של הוועדה. שלושה עקרונות מרכזיים מגולמים במדיניות המתווה את אופן פעולת הוועדות – הכרה בזכותם של ההורים והילדים א. עקרון השותפות להיות שותפים בתהליכי ההחלטה בעניינם. – זכותם של הורים וילדים להשמיע ב. עקרון ההשתתפות את קולם בהליכים ובדיון על הטיפול בהם. שני עקרונות אלו באים לידי ביטוי בתהליכי ההיכרות עם המשפחה, בשיתוף בני המשפחה בכתיבת הדו"ח הסוציאלי מתוך שמיעה והקשבה לרצונם של ההורים והילדים בקשר למצבם, בדגש על עמדתם והתייחסותם לדיון בוועדה. דיון בוועדה לא יתקיים ללא השתתפות של ההורים והילדים (בהתאם לגילם וליכולותיהם). מקבלים מקום מרכזי בדיון ולעמדתם יש קול מרכזי ההורים בתוכנית הטיפול. "ההורים מתחילת הדיון ובמהלכו יקבלו מקום מרכזי לשמיעת עמדתם ודאגותיהם באשר למצב הילדים ). מטרת 8.9 והצעותיהם להתמודדות עם דאגות אלו" (תע"ס היא ליצור עם הילד דיאלוג ולאפשר לו הילד השתתפותו של בתהליך שיתוף הילד להפוך לשותף בכל התהליך הטיפולי. " עבודת הוועדה חיוני, אפילו הכרחי, לבניית חוויה תומכת בילד 3 ובתא המשפחתי בכללותו ומעצים אותם". – מאפשר ג. עקרון הדיון בצוות מגוון ורב-מקצועי את מימוש זכותם של ההורים והילדים להתייעצות עם צוות רב-מקצועי, והוא מקדם תפיסת טיפול הוליסטית במשפחה באמצעות איגום של מכלול המשאבים העומדים לרשותה כדי לסייע לה במיצוי זכויותיה. הדיון בצוות כזה מאפשר התבוננות רב-ממדית על מצב המשפחה וצרכיה. הוא מאפשר לכל איש מקצוע לתרום מהידע ומהניסיון המקצועי שלו לתהליך ההערכה, ולגבש המלצות מקצועיות שתאפשרנה בניית תוכנית טיפולית מקיפה והוליסטית. נוסף על כך, הדיון בצוות רב-מקצועי מקדם דיון

): "יישום של שיתוף ילדים בוועדות לתכנון-טיפול והערכה במחלקות לשירותים חברתיים: 2018( מתוך תדריך שפורסם בליווי מקצועי של כותב המאמר 3 תדריך". משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. עבודה עם המשפחה לאיסוף מידע ולהכנתה לקראת פגישת הוועדה: 4

המשפחה תהיה נוכחת בדיון מראשיתו ועד סיומו בלי "לוותר" (או "לדלג") עליה. • הקשר עם המשפחה וליווי המשפחה יימשכו לאחר שגובשה תוכנית טיפול. • אין להדיר הורים וילדים ממימוש הזכות להיות שותפים לתהליכי עבודת הוועדה בעניינם. • (בהתאם לגילם וליכולתם) בסיבות שהובילו להחלטה לקיים דיון בוועדה. יש לשתף את ההורים ואת הילדים •

שהיו שותפים בתהליך ושזכו להכנה. זאת מכיוון שהכנה ראויה עשויה להגביר את יש לוודא עם ההורים והילדים שעניינם מובא לדיון בוועדה • השותפות בין המשפחה – ההורים והילד– ובין אנשי המקצוע. אחת התשומות הנדרשות לעבודת הוועדה היא שיתוף פעולה החל משלב איסוף המידע לצורך קבלת החלטה על קיום פגישת ועדה, לכן ככל שהקשר עם המשפחה מבוסס על שיתוף – תוכנית הטיפול (כתוצר מצופה של עבודת הוועדה והמשפחה) תהיה מכוונת, מדויקת ומותאמת יותר לצורכי הילד ולרצונו וכן לרצון הוריו ולנסיבות המשפחתיות. – למשפחה יש אפשרות להביא לדיון מלווה שיעזור בבנייה של תוכנית הטיפול. עו"ס המשפחה יידע את ההורים בדבר זכותם למלווה מטעמם, קרובים • ובמידת הצורך יחשוב עימם על חלופות אפשרויות. אפוטרופוס לדין שמונה לילד על-ידי בית המשפט – עו"ס המשפחה, עו"ס לחוק נוער ויו"ר הוועדה יוצרים שיתופי פעולה כדי למקסם את תהליכי הטיפול בילד.

נקודת מפגש I 30