מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

רננה תכלת

השונות בחו"ל. את היא תוכל להמליץ על דרכי טיפול לעו"ס המנהל שנית, המקרה. למשל, אם היא חושבת שבשל מדיניות הרווחה של מדינה מסוימת עדיף להשאיר את הילד בארץ במשפחת אומנה ולא לשלוח אותו למשפחה בחו"ל (למרות הנאמר באמנה לזכויות הילד). היא תוכל להנגיש את המידע, שלישית, ולא פחות חשוב, הן פנימה – לעו"ס בארץ, והן החוצה – לגורם המטפל בחו"ל. פתרון מוצלח של מקרה עשוי להיות תלוי, במקרים מסוימים, תחת הכותרת הרחבה של הגנת הילד אפשר למצוא סוגים שונים של מקרים, כגון איתור קטין שהוריו ברחו איתו לחו"ל כדי להתחמק משירותי הרווחה. יש גם מקרים של חטיפת ילדים שבהם אנו מסייעים לרשות המרכזית במשרד המשפטים לערב את גורמי הרווחה במדינה שאליה נחטפו הקטינים. בשני המקרים הללו מדובר בהגירה טראומתית, והשר"ב מבקש לאפשר מתן טיפול לילדים באמצעות שירותי המדינה שאליה עברו. במקרים של עלייה לארץ, שבהם יש התערבות של המחלקה לשירותים חברתיים, תבוצע בדיקת רקע עם רשויות הרווחה בחו"ל, כדי להחליט על אופן הטיפול במשפחה בהתחשב בהיסטוריה המשפחתית ובסיבות למצוקה. נושא אחר הוא בדיקה של אומנת קרובים בחו"ל. כלומר, בדיקת הקרובים עצמם – אם הם מתאימים לשמש אומנים. ישנם גם מקרים של סיוע במעבר דירה של משפחות אומנה למדינה אחרת, והעברת הטיפול בצורה מסודרת מרשות רווחה אחת לשנייה לטובת הרצף הטיפולי. מקרים אחרים שמטופלים על-ידי השירות הם מקרים של ילדים ישראלים שהועברו לחו"ל על-ידי הוריהם או יחד עם הוריהם בנסיבות רגילות (רילוקיישן, למשל). הם יוצרים קשר עם גורמי הרווחה כאן בארץ כדי שיתנו להם מענה בארץ שאליה עברו – משום שאינם מכירים את מערכת הרווחה באותה מדינה, למשל במקרים שההורים נכלאים או במקרים של הוצאה מהבית או של גירושים. במקרים של בוגרים נזקקים, השירות יכול לסייע במציאת אפוטרופוס בחו"ל לקשיש נזקק או בהחזרת חסרי ישע לישראל. יש מקרים של בוגרים נזקקים שהגיעו ארצה כתיירים ו"נתקעו" בארץ, והשירות יתערב בהשבתם לארץ מוצאם. עוד נושא שאנו עוסקים בו הוא נשים המאוימות ברצח על-ידי משפחתן או בני זוגם, ואנו מסייעים להן לפנות למדינה אחרת בבקשת עיתוק (רילוקיישן) לצורך בניית חייהן מחדש. דווקא בהנגשת מידע נכון ובצורה נבונה. 7 סוגי מקרים המטופלים במחלקה

לעיתים החלק המורכב של הטיפול במקרה, שבו עשוי גורלו של הטיפול להיגזר לשבט או לחסד, הוא דווקא איתור השותף הנכון שיוכל לסייע בפתרון. לאחר שאותר הגורם המתאים שאפשר לעבוד עימו בחו"ל, מתחילה חליפת מכתבים, שיחות טלפון ולעיתים שיחות סקייפ בין כל המעורבים בדבר – העו"ס המקומי המטפל, הגורם המטפל בחו"ל, ונקודת החיבור שממנה ואליה מגיע ויוצא המידע היא העו"ס הבינלאומית. עבודת השר"ב מבוססת על שותפויות שבלעדיהן היא אינה יכולה להיעשות – הן בשל הפעילות המעשית (נוכחותם בשטח ומעורבותם של העו"סים, בעיקר במחלקות לשירותים חברתיים), הן בשל המסגרת החוקית והמנהלית בארץ (המחייבת מעורבותם של עו"סים לחוק או עו"ס משפחה במקרים המטופלים). מעבר לכך ובאופן מעשי: ללא עו"ס לחוק נוער או עו"ס לסדרי דין שתפנה את המקרה, ללא השגרירות הזרה שתסייע בהשבת ילד זר שנקלע למדינה בגלל סכסוך עם ההורים או בין ההורים, ללא שירותי רווחה שיקלטו את הילד בחו"ל ויטפלו בו, ללא השירות הקונסולרי שיצטרך להנפיק מסמכי נסיעה למרות הקשיים הבירוקרטיים – ללא כל אלה, אין לנו יכולת לסייע ליחידים ולמשפחות, קטינים ובגירים, הנתונים במצוקה בזירה הבינלאומית. תפקיד העו"ס הבינלאומית חלק מתפקידה של העו"ס הבינלאומית הוא לתווך ולהנגיש את המידע על התאמותיו התרבותיות והרווחתיות לחו"ל ולארץ. פעמים רבות זהו תפקיד מכריע בהצלחת הטיפול במקרה. דוגמה לדרך פעולתה של עו"ס זו היא מקרה שבו קטינים ישראלים הוצאו מרשות הוריהם בחו"ל, ממדינה מערבית שבה שירותי רווחה מתקדמים ביותר, בלא שהיה להם מעמד באותה המדינה. בית המשפט והעו"ס המקומיים ביקשו לבדוק העברתם לישראל. אנו ביקשנו לקלוט אותם בישראל במרכז חירום, לצורך הערכה ובדיקה של משפחות האומנה האופציונליות. מאחר שבאותה מדינה אין מרכז חירום, הייתה התנגדות עזה לרעיון. בנסיבות אלו ונוכח הבדלי התרבות ודרך הפעולה של השירותים הסוציאליים, היה צורך בשיחת עומק עם הגורמים באותה מדינה, כדי להסביר להם את עבודת מרכז החירום, ואת יתרונותיו הגדולים על פני השמה מיידית במשפחת אומנה בלי שנדע אם קיימת מסוגלות והתאמה (באותה מדינה יש מודל של משפחת אומנה זמנית להתארגנות). עו"ס בינלאומית מיומנת תוכל לסייע בכמה מישורים. ראשית, תמצא פתרונות במקומות שבהם עו"ס שאינו מכיר את היא הן בזכות קשרי עבודה הזירה הבינלאומית לא יוכל לעבוד, הנבנים עם השנים והן לאור היכרות עומק עם מערכות הרווחה

השר"ב עוסק בסוגים רבים של מקרים. להלן דוגמאות מעטות בלבד, כדי להמחיש את מהות העבודה של השירות. 7

נקודת מפגש I 50