מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 16

ועדות מוגנות - שותפות בדרך

קהילתיים ליישובי גוש קטיף העקורים, ששלושה מהם נקלטו במועצתנו. במסגרת המענים התבקשנו לפתח מענה קהילתי השילוב של שלושת התנאים – צורך לתחום המוגנות. מהשטח, שותפות בין מגזרית ומקצועית, ותקציב ייעודי – הוחלט כי בניית ההתערבות הובילו אותנו לצאת לדרך. בקהילה תכלול את כלל היישובים ולא רק את יישובי המפונים מגוש קטיף. בתהליך ההקמה היו כמה הקמה ובנייה של שותפויות: שלבים, ורובו התמקד בגיוס שותפים למהלך. בשלב הראשון גייסנו למהלך את ראש המועצה, מר אלי אסקוזידו, וקיבלנו את תמיכתו ואת ברכתו לצאת לדרך. בשלב השני בחרנו לגייס כשותפות את כלל עובדות המחלקה לשירותים חברתיים אשר עברו הכשרה בנושא ושימשו מכאן ואילך בסיס מקצועי ומעשי בהובלת הוועדות. עד היום צוות המחלקה הוא גורם מרכזי בפרויקט המוגנות, הן בהנחיית הוועדות הקהילתיות השונות והן בשותפות באירועי שיא. לאחר ביסוס פנים מחלקתי של הנושא פנינו למהלך של רתימת הנהגות היישובים. חשפנו אותם לנושא וגיבשנו בכל יישוב ויישוב ועדת היגוי שהורכבה מפעילים בולטים ומהנהגת הקהילה. נקודת השיא של רתימת השותפים בקהילות הייתה ערב חשיפה מועצתי, שבו נציגי הקהילות קיבלו כלים ומידע על תחום הפגיעות המיניות והיקפן, ועל תפקידי הוועדות. משלב זה הייתה עבודתנו העיקרית ביישובים אלה, בתהליך הקמה ספציפי שהותאם לכל קהילה על-פי מאפייניה. ועדת ההיגוי היישובית, עם עו"ס קהילתית ועם מלווה מקצועי חיצוני, בחרה את חברי ועדת המוגנות – רובם אנשי מקצוע ממקצועות הטיפול, הבריאות, החוק והחינוך. אנשים אלה באים עם ידע וניסיון חשובים, אך בוועדה הם משמשים מתנדבים וסמכויותיהם נובעות מהקהילה לא מהחוק. בשלב הבא התחלנו בהליך הכשרה של הוועדות. שלב הכשרה: זה זימן לנו שותפות חדשה – שותפות עם מכון חרוב, אשר הפך להיות מרכזי מאוד בהטמעת תחום המוגנות במועצה. תהליך ההכשרה, בהנחיית מכון חרוב, כלל חמישה מפגשים לכל יישוב. המפגשים עסקו בנושאים כגון הדינמיקה של הפגיעה המינית, חשיפתה ביישוב – הדינמיקה של הקהילה, תפקידי הוועדה, כתיבת תקנון ונוהלי עבודה, חובת הדיווח, עבודה מול פוגע/נפגע ומורכבותה ועוד. אנשי צוות המוגנות, וכן הצוות המקצועי רגישות תרבותית: המלווה מטעם המועצה והיועצים החיצוניים המכשירים את הצוות, נדרשים כולם לשאת בארגז הכלים רגישות תרבותית רבה. הדבר נכון בכל עבודה במרחב קהילתי, וחשוב ביותר בהתערבות בתחום עדין ומורכב זה. כאשר מקדמים מוגנות, בעיקר בקהילה דתית וחרדית, חשוב להכיר את הניואנסים של

1 רות פרנקנבורג

רקע פרויקט מוגנות קהילתית, בדגש על הקמת ועדות מוגנות, הוא דוגמה נפלאה לכוחה של בניית שותפות אמת, מקצועית ובין-אישית, בין גורמים רבים שחברו יחד לשם קידום מוגנות בקהילה. בשנים האחרונות אנו עדים מדוע צריך מוגנות בקהילה? לעיסוק גובר בסוגיות של הטרדות ופגיעות מיניות מחד גיסא, ובחינוך למיניות בריאה מאידך גיסא. עד לפני שנים מועטות היו אלו נושאים שהשתיקה יפה להם בציבור הרחב, ובפרט בקרב הציבור הדתי, וכמעט שלא היה עיסוק בתחום המוגנות והחינוך למיניות בריאה במרחב הציבורי, הקהילתי והחינוכי. בשנים האחרונות גובר העיסוק בשיח על מיניות – בעיקר בקרב הציבור הדתי. כך למשל אפשר לראות ריבוי תוכניות למיניות בריאה בבתי הספר ובקהילות – להורים, לאנשי חינוך ולילדים בני כל הגילים, וגם תוכניות להכשרת יועצים ומטפלים בתחומים אלו. שיח זה הוא התשתית ליצירת מוגנות ולמניעת פגיעה בקהילה. המרחב הקהילתי הוא מרחב משמעותי, אנו בטוחים ש שבו מתעצבת התפיסה של נורמות התנהגות ושל גבולות על כן הדרך המותר והאסור בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. שבה מחנכים למיניות בקהילה (או שותקים) יכולה להיות גורם חשוב המקדם מוגנות או מעכב אותה. על בסיס תפיסה זו נוסדו "ועדות המוגנות הקהילתיות". איך הכול התחיל? היסטוריה בנחל שורק פרויקט המוגנות בנחל שורק יצא לדרך כשנוצר חלון זיהינו צורך במתן מענה בתחום 2014 הזדמנויות. בשנת המוגנות, בעקבות כמה מקרים שהגיעו לטיפול הרווחה ונגעו בסוגיות של פגיעות מיניות במרחב הקהילתי. בד בבד נוצרה הזדמנות לייצר שותפות עם ארגון מהמגזר השלישי, עמותת מהו"ת ישראל שעסקה אז בפיתוח מומחיות בתחום זה. נוסף על כך, מנהלת "תנופה" הקצתה באותם ימים תקציבים למענים

רות פרנקנבורג היא עו"ס קהילתית, מנהלת היחידה הקהילתית במועצה האזורית נחל שורק ומרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. 1

I נקודת מפגש 53