מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

ילדים נפגעי עבירות מין על דוכן העדים

הילד ד"ר יפעת שאשא ביטון, ועדת החוקה, משרד הרווחה, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט וגורמים אחרים – ) הצעת החוק לתיקון דיני הראיות 24.7.17 עברה במליאה (ביום .2017– ), תשע"ז 7 ' (הגנת ילדים) (תיקון מס בין היתר, נוספו בחוק התיקונים האלה: במקרה שבו התיר חוקר ילדים את עדותו של ילד, חוקר · הילדים שחקר את הילד יהיה נוכח בעת מתן עדות הילד בבית המשפט, גם אם הוא טרם העיד בעצמו. חקירה נגדית של ילד נפגע עבירה המנויה בחוק, או · שהעבירה בוצעה בנוכחותו, לא תוכל להיעשות ישירות על ידי הנאשם, אלא על ידי סניגורו, זאת כדי להבטיח שהילד יוכל למסור עדות חופשית, וכן כדי למנוע את המצוקה שתיגרם לילד מחקירתו בידי מי שמואשם בפגיעה בו. נקבע כי בית המשפט יהיה רשאי להורות על התאמת · השאלות המופנות לילד ליכולותיו, וכן לקבוע הוראות לעניין משך החקירה הנגדית. ככלל, תישמע עדות של ילד נפגע עבירה, או שעבירה · בוצעה בנוכחותו, ביום אחד, ואם בית המשפט לא סיים לשמוע את הילד ביום אחד, כך שהעדות לא יכלה להישמע ברציפות, הרי שבית המשפט יחקור אותו יום אחר יום, ואם לא, עליו לנמק זאת. בכל בית משפט יוקצה חדר או מקום שישמש קטינים · נפגעי עבירה למתן עדותם בבית המשפט. בתהליך מקביל לתהליך החקיקה הקימה נשיאת בית המשפט העליון ועדה להסדרת נושא העדת קטינים. הוועדה דנה בהמלצות המחקר וגיבשה את ההתאמות הנדרשות בנוהל הנשיאה שמשלים את שינויי החקיקה ומסדיר בצעדים פרקטיים את ההגנה על הילדים המעידים. ממצאי המחקר מאפשרים הבנה מעמיקה יותר של הדינמיקה המתרחשת על דוכן העדים ושל הקשר בין תנאי הדחק והתמיכה לתפקודםשל הילדים ולאיכות עדותם. הבנה זו עשויה לסייע באיתור מדויק יותר של ילדים בעלי יכולת התמודדות על דוכן העדים. השיפור בהסתגלות בעקבות העדה פותח אפשרות לאנשי טיפול להתייחס להעדה לא רק כהכרח משפטי אלא כאמצעי מעצים ומשקם עבור ילדים שיימצאו מתאימים לכך. צמצום גורמי הדחק שזוהו אמפירית והגברת התנאים התומכים יאפשרו לילדים רבים יותר השתתפותפעילה בהליך המשפטי מבלי להינזק רגשית, ובית המשפט יוכל להתרשם התרשמות בלתי אמצעית מעדות ברורה וקוהרנטית ולעשות משפט צדק.

זוגות של ילדים לקבוצת המחקר (מעידים) 60 הקצר נדגמו 29 ולקבוצת ההשוואה (לא מעידים), ובטווח הארוך נדגמו זוגות שהותאמו על-פי גיל הילד ומינו, חומרת הפגיעה, קרבת הפוגע לילד, התמשכות הפגיעה ומספר הפוגעים. הממצא החשוב העולה מהמחקר הוא שילדים נפגעי עבירות מין המעידים כנגד הפוגע בתנאי הגנה ותמיכה, לא רק שאינם נפגעים אלא אף חל שיפור בהסתגלותם בטווח הקצר לאחר חודשים) בהשוואה לילדים שלא העידו, שבזמן 4.5( ההעדה המקביל חלה הרעה בהסתגלותם. השיפור בהסתגלות נשמר גם בטווח הארוך, כשנתיים לאחר ההעדה, טווח שבו ילדים בשתי הקבוצות הראו שיפור בהסתגלות. אשר להתמודדות הילדים המעידים על דוכן העדים, מתברר כי רוב הילדים התמודדו היטב במהלך ההעדה, רמת תפקודם הרגשי והקוגניטיבי הוערכו כטובים בדרך כלל, והילדים נתנו עדות מספקת. עם זאת, נמצא כי ילדים על דוכן העדים בכל זאת חווים רמות משתנות של דחק. מהמחקר עולה כי ילדים, עוד טרם עדותם, נפגעים מהדחק הכרוך בהמתנה לעדות. ילדים ממתינים זמן רב עד למסירת העדות, וההמתנה המתמשכת פוגעת בהסתגלותם הפסיכולוגית. הציפייה להעדה אינה מאפשרת לילדים לחזור לשגרת חייהם ולהתחיל בתהליך השיקום. ביום ההעדה שוהים הילדים בבית המשפט זמן רב מדי, ובעיקר על דוכן העדות בעת החקירה הנגדית. ככל שהחקירה הנגדית נמשכת כך נמשך מצב הדחק שהם מתמודדים איתו. התפקוד הרגשי שלהם ואיכות העדות נפגעים, ויש לכך השלכות שליליות ישירות על הסתגלותם. בחקירתם הנגדית מתמודדים הילדים עם שאלות בעלות תוכן פוגעני ועם שפה שאינה מותאמת להם. שימוש בשאלות מנחות פוגע באיכות העדות, ויש ילדים ששינו את גרסתם במהלך החקירה הנגדית – לא משום שגרסתם המקורית לא הייתה מדויקת ונכונה, אלא בגלל האופי הסוגסטיבי של השאלות בחקירה הנגדית. לצד תנאי הדחק שהקשו על הילדים על דוכן העדים, זוהו במחקר הנוכחי תנאי התמיכה שסייעו לילדים בהתמודדות ואף הובילו לשיפור בהסתגלותם. הגורם בעל האפקט המגן והחזק ביותר היה תמיכתו של השופט. נמצא שתמיכת השופט הייתה גורם שהתקשר באופן מובהק עם תפקוד רגשי וקוגניטיבי משופר של הילדים ועם עדות באיכות גבוהה ואף התקשר עם מדדי ההסתגלות של הילדים בטווח הארוך. מהמחקר עולה כי נדרשים שינויים כדי ליצור תנאים הולמים להעדת ילדים וכדי להפחית את רמות הדחק בהליך הפלילי, ואכן ממצאי המחקר והמלצותיו גובשו לתיקוני חקיקה. לאחר עבודה מאומצת במשך שנה וחצי – של יו"ר הוועדה לזכויות

I נקודת מפגש 17