מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 17

רחל לוין-איגר ושרית צרפתי

זה אושרו בעבר על-ידי משרד הרווחה כמשפחות אומנה, הן בעלות יכולת להתגמש ולתת מענה מיידי בכל ימות השנה ובכל שעות היממה. משפחות אלה הן חלק אינהרנטי ממערך האבחון, שכן יכולתן להתבונן בילד המושם בביתן ולדווח על מצבו ועל התקדמותו היא גורם בעל חשיבות מכרעת במערך האבחון הכולל. בסיום תהליך האבחון יגובשו המלצות להמשך הטיפול בילד ובמשפחתו במסגרת ועדה לתכנון תוכניות טיפול והערכה שבמחלקה לשירותים חברתיים, בשיתוף עם גורמי האומנה ועם הורי הילד. אלו יובאו לפני בית המשפט לנוער, לעיונו ולאישורו. תהליך זה אמור להגיע לכלל סיום בתוך תקופה של עד שישה חודשים, מתוך הבנה מקצועית שצריך לצמצם ככל האפשר את שהותם של ילדים במסגרות זמניות. הבנה זו אף קיבלה ביטוי במסגרת חוק האומנה. נחזור ליהלי ונעם, שבהם פתחנו. בשלב הראשון זכו האחים למקום מגן שנותן מענה לצורכיהם הבסיסיים ביותר – החל במזון, לבוש ומקום לינה וכלה במסגרת משפחתית חמה, תומכת ומכילה. לאחר שלב ההתאקלמות הראשוני החל תהליך האבחון וההערכה. תהליך זה כלל תצפית על מכלול ההיבטים ההתפתחותיים, בהם יכולות שפתיות, קוגניטיביות, מצב רפואי-פיזי, תקשורת עם קבוצת השווים ועם מבוגרים וכן ביניהם וכדומה. בד בבד, בשיתוף המחלקה לשירותים חברתיים, תואמו מפגשים עם אימם בליווי עו"ס. מפגשים אלה אפשרו התבוננות מעמיקה על איכות הקשר ביניהם ועל יכולתה להיעזר בגורמים מקצועיים כדי לחזק את מיומנויותיה ההוריות ולחולל שינוי במצבה. בסיכום תהליך האבחון עלה כי מצבם הפיזי-רפואי של האחים תקין, והתפתחותם הקוגניטיבית תואמת את גילם. לצד זאת, בדינמיקה ביניהם ניכר שהם עצמאים מהמצופה מבני גילם וכי יהלי מהווה עבור אחיו הצעיר מעין דמות הורית, מה שיכול להעיד על הזנחה רגשית. במפגשים עם אימם עלה קשר חם, ניכרה יכולת שלה להיענות לצורכיהם הקונקרטיים, תובנה מסוימת למצבה ואף התחלת הפנמה של ההדרכה שהחלה לקבל, לצד הצורך שלה בעזרה מקצועית הן בתפקודה האישי והן בזה ההורי. לפיכך, בוועדה לתכנון תוכניות טיפול והערכה שהתקיימה לאחר כשלושה חודשי שהייה באומנת החירום, הומלץ להאריך את תקופת שהייתם במסגרת זו. כך יתאפשר לבחון את התקדמותה של האם ואת שיתוף הפעולה שלה עם הגורמים המקצועיים וכן את דיוק המענה לטווח הארוך עבור האחים ואימם. לא מן הנמנע כי בסיומה של תקופה זו, אם האֵם תתמיד בתהליך הטיפולי שהחלה בו, יהיה אפשר לשקול את החזרתם לחיקה, עם המשך הליווי הטיפולי לילדים ולאימם. משפחות אומנת החירום, שהן חלק ממערך משפחות

לאבחן את מצבם ואת הקשר הורה-ילד באופן מעמיק – לשם בניית תוכנית טיפול לטווח הקצר ולטווח הארוך כאחד. כל זה נעשה בשיתוף פעולה שוטף בין המחלקה לשירותים חברתיים ובין עמותות האומנה ובעבודה אינטנסיבית עם הורי הילדים. המטרה היא לבצע, בפרק זמן קצוב, הערכה מעמיקה של צורכי הילד ושל הדינמיקה הורה-ילד. המשפחות הוכשרו במיוחד לקלוט ילדים במצבי חירום וסכנה לתקופה של שלושה חודשים, עם אפשרות להאריכה בשלושה חודשים נוספים בעת הצורך. השמה במשפחות אומנה החלה בישראל כבר בשנות – כמענה חלופי, הומני יותר, 20- העשרים של המאה ה לבתי היתומים והפליטים. עם הזמן גברה דווקא המגמה של השמת ילדים בפנימיות, שראו בהן פתרון שמספק מענה ההולם יותר את רוח התקופה. למעשה, עד שנות השישים היו משפחות האומנה שירות שולי במערך הפתרונות להשמת ילדים במסגרות חוץ-ביתיות, ושלא כבימינו אלה, הן היוו פתרון ). אט אט החל 1990 , לטווח הארוך (עויזרמן, בנבנישתי ובן רבי מערך האומנה לתפוס מקום חשוב במערכת רווחת הילד בישראל, הנושא הלך והתפתח, ובשירותי הרווחה יוחדו לו הופרט מערך האומנה בישראל, 2001 תקנים ייעודיים. בשנת ומאז גופי האומנה הם המפעילים תחום זה, ואילו משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים קובע את המדיניות נחקק חוק אומנה לילדים, 2016 ומפקח על יישומה. בשנת אשר מסדיר סטטוטורית את שירותי האומנה בישראל ונשען על האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד ועל המלצות ועדת רוטלוי. במסגרת זו יוחד פרק שלם לאומנת החירום. משפחות אומנת 30 נכון להיום, יש במאגר עמותות האומנה ילדים 172 שהו במשפחות אלו 2017 חירום. במהלך שנת שגילםהממוצעשנתיים וחצי. כמחציתמהםשבו לחיק הוריהם בסיום תהליך האבחון, בליווי טיפולי אינטנסיבי של המחלקות לשירותים חברתיים, ואילו האחרים שולבו במשפחות אומנה לטווח ארוך יותר. משפחות אומנת החירום מהוות מערך ייחודי בתוך תחום האומנה, ונבנה עבורן מודל עבודה מוסדר. מודל זה כולל כמה היבטים: מתן מחסה והגנה לילד, אבחון מעמיק והוליסטי המביא בחשבון את מכלול צרכיו ההתפתחותיים של הילד, הערכת אופיו ואיכותו של הקשר בינו ובין הוריו והיכולת לשקמו בטווח הזמן הנראה לעין. משפחות אומנת החירום מקבלות ליווי והדרכה של עובדת סוציאלית מנחת אומנה ושל אנשי מקצוע מומחים לגיל הרך ולהתפתחות הילד, בהם רופא ילדים, פסיכולוג התפתחותי, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ועוד. המשפחותשנבחרות לתפקיד ייחודי ואינטנסיבי

נקודת מפגש I 28