מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

קשת ההפרעות אשר נגרמות מחשיפת העובר לאלכוהול

מתסמונת אלכוהול עוברית מלאה אלא מלקויות למידה, מהפרעות ריכוז וקשב ומבעיות התנהגות – ללא המאפיינים היא FASD- הגופניים הבולטים. קשת ההפרעות הכלולה ב הגורם המוביל היום בעולם למוגבלות שכלית התפתחותית הניתנת למניעה. נוסף על המתואר, שתייה משמעותית מתמשכת בהיריון כרוכה גם בסיכון מוגבר להפלה, למות העובר או ללידה מוקדמת. תיאור הלקויות מבעיות ילדים הלוקים בתסמונת אלכוהול עוברית סובלים ומבעיות בתפקוד איברים. התפתחות כולל את FASD הנזק הראשוני המבני והנוירו-פסיכולוגי של – . מבנה פנים עם שינויים אופייניים 1 המאפיינים האלה: ארוך ומחוק, או 5 מפתח עין קטן, שפה עליונה דקה ופילטרום , אף קטן וסולד, גשר אף epicanthal folds : עם שינויים תומכים רחב שקוע, לסת תחתונה תת-מפותחת, שינויים במנח ובמבנה . הפרעה בגדילה טרום לידתית ולאחר לידה 2 של האוזניים; המתבטאת באחוזוני גובה ומשקל נמוכים לגיל, ללא פתולוגיה ידועה אחרת, ולעיתים קרובות אחוזון המשקל נמוך יותר . הפרעות של מערכת העצבים המרכזית 3 מאחוזון הגובה; המתבטאות באחוזונים נמוכים של היקף הראש, בהפרעות במבנה המוח או בפרכוסים, וכן בהפרעות התנהגותיות עם דפוס מורכב של בעיות תפקודיות וקוגניטיביות. אלה יכולות להתבטא בקשיים בזיכרון, בכושר עמידה נפשי ירוד, בקשיים בפירוש ויישום של חשיבה מופשטת, באימפולסיביות ושיפוט לקוי, בהיעדר גמישות בתגובה לשינוי, בקשיים ביכולת לצפות תוצאות, בקשיים ביכולת לראות מנקודת ראות של אחר, או בקשיים בזיהוי של רמזים חברתיים עקיפים. אשר לאבחון הנוירו-התנהגותי – לשם הערכה יש לבצע בדיקה נוירולוגית, בדיקת היקף ראש, מבחן אינטליגנציה מתאים לגיל, להעריך תקשורת ושפה הן מבחינת קליטה והן מבחינת ביטוי, הישגים לימודיים, זיכרון, תפקוד ביצועי וחשיבה מופשטת, הפרעות ריכוז וקשב עם או בלי היפראקטיביות, התנהגות מסתגלת, מיומנות חברתית ותקשורת. בהמשך החיים יכולות להופיע מגוון לקויות משניות בשכיחות גבוהה בהשוואה לשיעורן באוכלוסייה הרגילה: הפרעות ,)Weyrauch, Schwartz, Hart, Klug, & Burd, 2017( נפשיות היעדר עצמאות, בעיות תעסוקה, קשיים התנהגותיים בבית הספר, הסתבכות עם החוק, מאסר, או התנהגות מינית לא הולמת.

של נשים ששתו אלכוהול ובין תינוקות של קרובות משפחה של האסירות שילדו אף הן אך לא שתו בעת ההיריון. שיעור תמותת התינוקות היה גבוה יותר בקרב אימהות ששתו. נוסף על כך, תינוקות לאימהות שנכנסו לכלא בשלבים המוקדמים של ההיריון היו בריאים יותר מילדיהן של אימהות שנכנסו לכלא בסוף ההיריון. סאליבן שיער שהממצא הוא תוצאת שתייה ממושכת יותר בתקופת ההיריון. Lemoine, Harousseau,( תיארו למואן ואחרים 1968 בשנת ילדים עם מאפיינים מיוחדים 127 )Borteyru, & Menuet, 1968 הקשורים לחשיפה טרום לידתית לאלכוהול. במאמרם הוזכרה תזה שלא פורסמה, של סטודנטית לרפואה בשם ג'קלין רוקט ילדיםעםהפרעותהתפתחותיות 100 , שכללהתיאורשל 1957- מ תיארו גם ג'ונס, סמית' 1973- שנולדו להורים אלכוהוליסטים. ב )Jones, Smith, Ulleland, & Streissguth, 1973( ואחרים תסמונת אלכוהול את דפוס המומים, והם שטבעו את המונח תסמונת זו .Fetal Alcohol Syndrome (FAS( – עוברית כללה סממנים גופניים, קוגניטיביים והתנהגותיים, עם שלושה מאפיינים: שינויים בפנים, הפרעה בגדילה תוך-רחמית אשר נמשכת גם לאחר הלידה, ופגיעה במערכת העצבים המרכזית. , זכו לתהודה Lancet- הם פרסמו את התיאור שלהם במאמר ב Fetal הוסף המונח 1978- נרחבת והעלו את המודעות לנושא. ב שהתייחס להשפעות ההתנהגותיות (FAE) Alcohol Effects ללא המאפיינים הגופניים, ובלי לעמוד בקריטריונים לאבחנה הוטבע המונח המקוצר, 1996- של תסמונת אלכוהול עוברית. ב , Fetal Alcohol Spectrum Disorder (FASD( הכוללני, הכולל את קשת ההפרעות שגורמת חשיפה טרום לידתית Stratton, Howe, &( לאלכוהול, ובו אנו משתמשים עד היום .)Battaglia, 1996 שנגרמות מחשיפת העובר לאלכוהול כוללת 3 קשת ההפרעות ארבע קטגוריות אבחנתיות, וכל אחת מהן יכולה להיות בדרגת חומרה קלה עד קשה: . תסמונת אלכוהול עוברית 1 . תסמונת אלכוהול עוברית חלקית 2 . הפרעות נוירו-התפתחותיות הקשורות לחשיפה טרום 3 לידתית לאלכוהול 4 . מומים מולדים הקשורים לחשיפה טרום לידתית לאלכוהול 4 נכון להדגיש כי תסמונת אלכוהול עוברית מלאה היא רק קצה הקרחון של מגוון ההשפעות השליליות של חשיפה טרום לידתית לאלכוהול. מרבית הילדים הנפגעים אינם סובלים

ילדים שעברו 10,000- ), אשר התבססו על סקירת ספרות מקיפה ועל יותר מ Hoyme et al., 2016( לאחרונה עודכנו קווים מנחים קליניים לאבחון 3 .FASD הערכה בשאלה קלינית של , או מומים של כלי הדם הגדולים; מומי שלד, כגון Tetralogy of Fallot , ובכלל זה מומי לב מולדים, כגון פגמים במחיצה הבין-חדרית או הבין-עלייתית 4 עקמת; שינויים במבנה האצבעות והציפורניים; שינויים במבנה בית החזה; מומי כליה ודרכי שתן, כגון אפלזיה, דיספלזיה, היפופלזיה, הידרונפרוזיס, כליית פרסה, מערכת מאספת כפולה; מומי עיניים, כגון פזילה, קוצר ראייה, הפרעות רשתית; שינויים במבנה החֵך. שקע בין האף לשפה העליונה בחלק המרכזי של הפנים. 5

I נקודת מפגש 23