מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

כרמית כץ

השפה, דבר שיש בו אתגר נוסף במסגרת חקירת ילדים. המשמעות היא שילדים בגיל הרך עדיין חסרים את השפה הנדרשת להקשר המשפטי, דוגמת מושג הזמן והמגע. אל אלה מצטרפות יכולות קשב מוגבלות אשר מצריכות מאמץ מיוחד מחוקרת הילדים; היא נדרשת לייצר תמיכה מרבית בתהליך הדלייה של הילד הנחקר ובד בבד – לספק לו מסגרת מתאימה מבחינה התפתחותית ליכולות הקשב שלו. פרויקט צדק לילדים בגיל הרך בחר השירות לחקירות ילדים במדינת ישראל 2016 בשנת להתמקד בהתאמת ראיונות החקירה לילדים בגיל הרך. לשם כך הקימה הנהלת השירות לחקירות ילדים צוות מיוחד אשר הורכב ממדריכות השירות לצד חוקרות ילדים צעירות וותיקות. חוקרות אלו נפגשו עם צוות המחקר בליווי של צוות משפטי מיוחד. מטרת הפרויקט הייתה לערוך במדריך הריאיון של השירות לחקירות ילדים התאמות לריאיון עם ילדים נפגעי התעללות בגיל הרך. השלב הראשון של עבודת הצוות הייחודי שהוקם בשם "צדק לילדים בגיל הרך" התמקד ברכישת ידע תיאורטי, אמפירי ופרקטי (בפרקטי הכוונה ללמידה מחוכמת השדה של חוקרות הילדים) על הנושא שבמוקד עשיית הצוות. התבוננות מעמיקה במחקרים מתחום ראיונות חקירה עם ילדים נפגעי התעללות, לצד הפרקטיקה, המחישה את האתגרים הכרוכים בשיח עם ילדים נפגעי התעללות בגיל הרך. הלמידה המעמיקה על אתגרים אלה סייעה לפיתוח ההכרה בכך ששינוי אמיתי יתחולל רק על בסיס הבנה וקבלה של מאפיינים התפתחותיים אלה בקרב ילדים בגיל הרך. לפיכך על השינוי להיעשות דרך התאמות באופני התשאול של חוקרות הילדים. . התיאוריה שבבסיס הפרויקט צדק לילדים בגיל הרך היא . במרכזה proximal development תיאוריית ההתפתחות עומדת ההנחה שלצורך שיפור ביצועיו הקוגניטיביים של ילד יש לאזן בין יצירת אתגר ובין התאמה ליכולתו ההתפתחותית. על סמך תיאוריה זו, המחקר הנוכחי מניח כי לשם טיוב הליך הדלייה במסגרת ראיונות חקירה, יש להתאים את הראיונות לשלב ההתפתחותי של הילד, מתוך שמירה על גירוי ואתגר קוגניטיבי. כלומר, החזון הערכי אשר הוביל את עשיית הצוות של צדק לילדים בגיל הרך הוא שילדים יכולים לספק עדות עשירה ורלוונטית להקשר המשפטי – אם יתושאלו באופן המותאם לשלב ההתפתחותי שלהם. החובה לביצוע ההתאמות ההתפתחותיות מוטלת על אנשי המקצוע, מאחר שריאיון כזה הוא זכותם של ילדים נפגעי התעללות בגיל הרך. לפיכך, המטלה הבאה שעמדה לפני צוות הפרויקט הייחודי הייתה לגלות מהן אותן אסטרטגיות התערבות שיהיו מועילות

יותר לילדים נפגעי התעללות בגיל הרך. מיעוט מחקרים בהקשר ספציפי זה הקשה על המטלה, אולם צוות הפרויקט לא ויתר והחל לשאוב ידע מדיסציפלינות אחרות כדי להגיע מדריך ריאיון אל הפתרון המתאים. התוצר של שלב זה היה אשר נכתב בידי חוקרות ילדים וחוקרות מותאם התפתחותית מהאקדמיה. מדריך זה מתבסס על תיאוריות התפתחותיות ועל ידע אמפירי עדכני ביותר מדיסציפלינות שונות מתוך היוועצות עם גורמים מגוונים, ובהם הצוות המשפטי המיוחד שליווה את הפרויקט. התובנות המרכזיות שעלו מתוך עבודת הצוות בשלב זה הולידו את ההתאמות שנעשו במדריך, והן התייחסו לשני ממדים התפתחותיים מרכזיים: ממד הזיכרון וממד הקשב, מתוך התחשבות בקווים המנחים האלה: אורכה של שאלה המופנית לילד בגיל הרך לא תעלה על • מילים. 7-5 בניסוח השאלות חשוב להתייחס למושגים ולמילים שהילד • השתמש בהם. בתשאול על מרחבים של זמן ומקום חשוב להשתמש בידע • הקשרי של הילד. למשל, במקום לשאול "מתי הוא הרביץ לך עם החגורה?" נשלב בריאיון שאלות הנוגעות להקשר של עונות שנה, חגים וכדומה, כדי לחדד את מושג הזמן עבור הילד, לדוגמה: "באיזה גן היית כשזה קרה?" לצד השימוש החשוב בתשאול פתוח (למשל, "ספר לי הכול • על מה שקרה לך"), חשוב להפנות אל הילד גם תשאול ישיר המספק לו תמיכה מרבית בתהליך הדלייה (עם מה? מי? איך?). ואלה כמה מההתאמות שנעשו במדריך: פחות שאלות (כדי לקדם ראיונות חקירה קצרים וממוקדים • יותר); שאלות קצרות יותר (כדי לקדם את היעילות של אופני • התשאול באמצעות פישוט לשוני); שימוש באופני תשאול מותאמים התפתחותית, כלומר • ביסוס התשאול על שאלות פתוחות וישירות (כדי לקדם הפקת עדות המבוססת על תשאול איכותי). במשך שנה שלמה חוקרות הילדים אשר היו חלק מצוות הפרויקט חקרו ילדים בגיל הרך על פי מדריך הריאיון המותאם התפתחותית. לאורך שנה זאת לוו חוקרות הילדים בהדרכה אשר התמקדה בעיקר ביישום ובהערכה של מוקדי השינוי. בתום השנה, מחקר הערכה מלווה ערך השוואות – בין ראיונות חקירה שנעשו עם מדריך הריאיון המותאם במסגרת השנה הזאת ובין ראיונות חקירה שנעשו עם המדריך הסטנדרטי שהיה בשימוש השירות לחקירות ילדים טרם תחילת הפרויקט.

נקודת מפגש I 44