מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

shutterstock

משפחה מיטיבה קבועה

1 טלי בורלא

מדיניות זו, השמה דגש על חובת המדינה לסייע להורה הביולוגי להפוך להורה מיטיב לילדו, תואמת גם את חוק ) הקובע כי קטין יוכרז בר אימוץ רק 1981- האימוץ (התשמ"א אם ההורה אינו מסוגל לדאוג לו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי כי אלו ישתנו בעתיד הנראה לעין, וזאת על 2 אף העזרה הניתנת במסגרת מחלקות הרווחה. למרות מדיניות זו, בחינת הנתונים על ילדים בסיכון גבוה במדינת 3 בישראל מעלה שמדיניות זו אינה מיושמת בפועל; ילדים ובני 10,000- ישראל מושמים בהשמה חוץ ביתית כ 3,000- במסגרות מוסדיות (פנימיות) וכ 7,000- נוער, מתוכם כ מקרב ילדים השוהים במשפחות אומנה, במשפחות אומנה. בממוצע שבים לבית הוריהם בשנה, וככל ששהות 4% רק הילד במשפחת האומנת מתארכת, כך פוחתים סיכוייו זאת ועוד: זמן השהות הממוצע של ילד לחזור למשפחתו. מילדים אלו זוכים 2%- באומנה עומד על שבע שנים, ופחות מ לבית קבוע באמצעות אימוץ. נתונים אלו תואמים נתון משנת מהילדים הגדלים בפנימיות מוגדרים 12%- , שלפיו כ 2012 חסרי עורף משפחתי.

לכל ילד זכות לבית מיטיב וקבוע. תפיסת עולם זו עומדת בבסיס המדיניות של המינהל לשירותים חברתיים ואישיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. כדי לממש מדיניות זו, יש לסייע להורים הזקוקים לכך לשקם את מסוגלותם ההורית ולהחזיר את הילד לביתם. במצבים שהדבר אינו מתאפשר, יש להבטיח קביעות ויציבות בחיי הילד במשפחה מיטיבה קבועה חלופית, קרי – באמצעות אימוץ, ובמקרים חריגים – באמצעות השמה במשפחת אומנה לטווח ארוך.

ד"ר טלי בורלא היא מתכללת ארצית של תוכנית "משפחה בשביל המיטיב" ומנהלת תחום משפחות חדשות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 1 ) לחוק. 7( ) (א 13 סעיף 2 .2014 הנתונים נכונים לשנת 3

נקודת מפגש I 52