מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 19 - ינואר 2020

דבר העורכבות

במשפחתונים ובמסגרות לגיל הרך שהפיקוח בהן לוקה בחסר. היעדר הפיקוח בולט עוד יותר במקרי מוות מיותרים של פעוטות (בשנתיים האחרונות) או במקרים של התעללות או רשלנות בהשגחה. שלושה מאמרים דנים במניעה: עוסקות במאמרן עו"ד כרמית פולק-כהן ועו"ד זלוטניק-רז בחוק שאמור להסדיר הצבת מצלמות בגנים לגיל הרך לשם הגנה על פעוטות במסגרות אלה, אך בד בבד הן מדגישות שחוק הפיקוח אשר נחקק לצידו הוא האמצעי העיקרי (גם) למניעת התעללות ולהגנה על פעוטות. בהקשר של מניעת פגיעה במסגרות לגיל הרך נכתב מאמרה . המאמר עוסק בפרויקט שמטרתו למנוע ד"ר הדס יחיעם של טלטול של תינוקות ופעוטות – פעולה שעלולה לגרום פגיעת ראש בלתי הפיכה ואף מוות – באמצעות הכשרת מטפלות וגננות בגני ילדים וצוותי מנהלות בארגונים. עוסק גם הוא ד"ר איריס צדוק וד"ר חנה צור מאמרן של במניעת פגיעה. הכותבות מביאות מניסיונן בהתערבויות הבונות חוסן ואיכות טיפול בתהליכי הדרכה במסגרות לגיל הרך. במסגרות אלה מתמודדים צוותים חינוכיים-טיפוליים עם ילדים במצבי דחק על סמך מודלים טיפוליים שונים ועל תיאוריות התפתחות. . במאמרה רונית ארגמן היבט אחר של מניעת פגיעה מביאה היא מסבירה כיצד הדרכה נכונה למיניות כבר בגיל הרך, של ילדים עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים, עשויה למנוע מהם מצבי סיכון ופגיעה בעתיד. במאמר מסרים מעשיים לעבודה עם ילדים עם מוגבלות בנוגע לגוף, לטיפול עצמי ולמגע. ארבעה מאמרים נוספים עוסקים בילדים בגיל הרך שנפגעו: מתאר את ההתקדמות הניכרת ד"ר כרמית כץ מאמרה של שחלה בתחום של חקירת ילדים בגיל הרך. במסגרת פרויקט ייחודי זה נבנה מדריך ריאיון מותאם התפתחותית. המדריך משלב אסטרטגיות התערבות מועילות יותר בחקירתם של ילדים נפגעי התעללות בגיל הרך, מתוך ההבנה שילדים אלה יכולים לספק עדויות עשירות ורלוונטיות להליך המשפטי, אם ירואיינו באופן מותאם התפתחותית. משחק הוא גורם קריטי בהתפתחותו של ילד, וטראומה בגיל ד"ר שירלי בן-שלמה הרך משפיעה עליו גם בתחום זה. עוסקת במאמרה בהשלכות הפגיעה על יכולת המשחק של ילדים החיים במשפחות מתעללות או מזניחות, וכיצד היא משתקפת בדפוסי המשחק של ילדים אלה.

עוסק בעבודה טיפולית – עם ד"ר סמדר גרטנר מאמרה של ילד שחווה טראומה ועם ההורה (ילד-הורה) – שמשלבת שתי מטרות: שיקומו והשבתו של האמון בדמות ההתקשרות, ומתן מענה לתסמיני הטראומה של הילד. במאמר דוגמה לתהליך הטיפולי של ילד עם הוריו. בממוצע 4% מקרב ילדים השוהים במשפחות אומנה, רק שבים לבית הוריהם בכל שנה, וככל ששהות הילד במשפחת ד"ר האומנת מתארכת, כך פוחתים סיכוייו לחזור למשפחתו. כותבת על הפרויקט "משפחה מיטיבה קבועה" טלי בורלא שמטרתו למצוא בית קבוע ומיטיב עבור הילד. יש לכך שלוש חלופות: חזרה הביתה, אומנה או אימוץ. נתוני האמצע בתוכנית מעלים כי עבודה על פי לוחות זמנים מוגדרים משפרת במידה ניכרת את הצלחת המחלקה בקבלת החלטה על ביתו הקבוע של הילד. לנו, אנשי המקצוע בכל קשת המקצועות, תפקיד חשוב וקריטי בהתערבות בשלב המניעה בתחום החינוך, וכן בטיפול ובהתערבות מייד לאחר הפגיעה. שעון החול של "זמן ילד" הולך ואוזל, וככל שנקדים – כן ייטב.

קריאה מועילה!

I נקודת מפגש 7