מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון מס' 2

ואחורה, ובגלל חולשת שרירי הצוואר - תנועה זו אינה בקו ישר אלא על קשת של מעגל. המוח נע בתנועה מעגלית ותנועתו גורמת לגזירה של כלי דם קטנים הנקרעים וורידים מגשרים ולדימומים ברשתית. בגלל הבדל במסת החומר הלבן והאפור, נוצרים כוחות גזירה ונזק נגרם לסיבי העצב במוח. תכולת המים הגדולה במוחו של התינוק גורמת ליצירת הבצקת במוח. העיניים, בהיותן למעשה המשך של המוח, נפגעות לעִתים קרובות, והפגיעה מתבטאת בדימומים ברשתית העין. מדוע תינוקות נתונים בסיכון? הם בוכים, לעִתים קרובות - בכי שאינו נתן לריסון, בעיקר בארבעת החודשים הראשונים לחייהם, ובכך גורמים לעייפות ולתסכול של המטפל. התינוקות קטנים וחסרי ישע, ואפשר להניפם בקלות ולטלטלם ללא התנגדות. ראשו של התינוק גדול, כרבע ממסת הגוף, לכן הטלטול גורם לתנועות ארוכות וחדות. כאמור, כוחות הגזירה פועלים על כלי הדם וסיבי העצב. המעטפות המגנות על סיבי העצב (מיאלין) עדיין אינן מגנות על כל העצבים במוח, ולכן הסיבים נפגעים בקלות. תכולת המים הגבוהה במוח מעודדת יצירת בצקת. להלן מקרה אופייני לתסמונת המתוארת: תינוקת הובאה לבית החולים בגלל פזילה פתאומית. בריאה בדרך כלל. יומיים טרם קבלתה אובחן אי שקט ניכר. ביום קבלתה נבדקה על ידי הרופא בפזילה הבחין הוא המטפל, שלא הייתה קודם לכן והתינוקת הופנתה לבית חולים. בבדיקה חודשים שבעה בת

אצל רופא עיניים נצפו שטפי דם מרובים ברשתית בכל המישורים. בשיחה עם ההורים הם האשימו בתחילה את המטפלת. בהמשך, מתוך התגוננות, האשימו אותנו ובהאשמתם. הובהר בשיפוטיות להורים שאנחנו איננו מאשימים איש אלא מציינים את העובדה להתאים יכולים שהממצאים לתסמונת התינוק המנוער, ועלינו דיווח נמסר לרשויות. לדווח לפקידת סעד לחוק הנוער והיא העבירה דיווח למשטרה. בבדיקה לא נמצאו אשמים. בהמשך מעקב אחר הילדה נמצא פיגור התפתחותי ניכר (שלא היה לפני המקרה). המופע הקליני של תסמונת התינוק המנוער רב-גוני, ואבחנתו דורשת מקדם חשד גבוה במיוחד. התסמינים יכולים להיות לא ייחודיים וקלים יחסית, כהקאות ושלשולים, ויכולים להגיע עד למצבים מסכני חיים כפרכוסים בלתי נשלטים, תרדמת ואף מוות פתאומי. גם הנזק השאירי מגוון - מהיעדר פגיעה, דרך נזק עצבי מזערי, פגיעות מוטוריות עדינות וגסות, לקויות למידה, נכות קשה, שיתוק, פיגור שכלי ועד מוות. כאמור, האבחנה דורשת מקדם חשד גבוה, והיא מתבססת על ממצאי בדיקה, כגון חבלות בבית השחי, בזרועות או על פני בית החזה, דימומים ברשתית (הבדיקה צריכה להתבצע על ידי מומחים לרפואת עיניים בילדים) ולעִתים סימני חבלה בראש, עדות לשברים אופייניים בעצמות ארוכות, שברים בצלעות (בבדיקות דימות), עדות לדימומים תוך-גולגולתיים (בטומוגרפיה ממוחשבת של המוח) diffused ועדות לנזק בסיבי העצב (

לרוב הסימנים של תסמונת התינוק המנוער יש אבחנה מבדלת, אך כאשר הם מופיעים כולם יחד (נדיר), האבחנה כמעט חד-משמעית. לשברים בעצמות ארוכות יש מופע מיוחד הנקרא נגע מטאפיזיאלי קלסי ) או שבר ידית דלי, הנגרם CML ( למעשה מכוחות גזירה של קצה העצם הארוכה בעקבות טלטול או ניעור אלים. לשברים כאלה לא נמצא הסבר או סיבה פרט לתסמונת התינוק המנוער. שברים בצלעות (שברים אחוריים ואחרים) עלולים להיגרם עקב חבלה בעת הלידה, ותאורטית - גם עקב עיסוי לב בניסיון החייאה. דימומים ברשתית מהמקרים יכולים 95%-75%- ב להופיע גם עקב מעבר בתעלת הלידה, אך אלה ייעלמו בתוך כשלושה שבועות. לדימומים ברשתית אבחנה מבדלת ), לוקמיה, sepsis רחבה, כגון אלח דם ( הפרעות קרישה, טראומה קשה, דלקות של כלי דם ומאמצי החייאה. בכל המצבים האלה הדימומים ברשתית יהיו מועטים ומוגבלים לקוטב האחורי, ואילו בתסמונת התינוק המנוער הדימומים מרובים והם מופיעים בכל מישורי הרשתית. גם לפגיעות התוך-גולגולתיות אבחנה מבדלת, כגון הפרעות קרישה וחבלה בעקבות תאונה. ראוי להדגיש שדימומים מרובים וחבלות ראש גורמים להפרעה בתפקודי הקרישה, וכדי להוכיח שלא הפרעת קרישה היא הגורם לדימומים - יש לחזור על בדיקת תפקודי הקרישה זמן מה אחרי הבדיקה הראשונה (בתנאי שהקורבן נשאר בחיים). כיצד נגרם הנזק? הפוגע אוחז בחוזקה בחזה התינוק, ולחץ אצבעותיו גורם לשברים בצלעות. הטלטול גורם לראש (הגדול יחסית) לנוע בחוזקה קדימה

נקודת מפגש 25