מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

"הפחד השתלט עליי"

לאור הממצאים אפשר לומר כי תרבות מעצבת את חוויית ההתמודדות של אנשי החינוך עם פגיעות מיניות, ובתוך כך הם משלמים מחירים אישיים כבדים. הם נתונים במצבי פחד, בדידות וקונפליקט מתמשך מול הקודים התרבותיים שהם מחויבים להם. לפיכך חשוב לראות את מקומם של בתי הספר כמרחבים תרבותיים דינמיים ומתפתחים, שבהם אנשי חינוך עשויים לשמש סוכני שינוי – לקידום דרכי התמודדות מיטביות עם פגיעות מיניות בתלמידים. בתוך כך, בעת ההתמודדות עם התופעה, בחינת הפערים הקיימים בין הקודים התרבותיים ובין ערכים מקצועיים חיונית, מתוך שאיפה לגשר עליהם ולקדם מערכות תמיכה מוכוונות הקשרים תרבותיים ואחרים. מקורות ). היבטים רב תרבותיים בחובת הדיווח ובאיתורם של 2007( ' גולדשטיין, ש' ולאור, ר ילדים נפגעי התעללות והזנחה. בתוך ד' הורוביץ, י' בן-יהודה ומ' חובב (עורכים), התעללות והזנחה של ילדים בישראל: הנפגעים, אכיפת החוק והמשפט, רפואה, ). ירושלים: אשלים. 1007-995 ' (עמ חינוך ורווחה Brennan, E., & McElvaney, R. (2020). What helps children tell? A qualitative meta‐analysis of child sexual abuse disclosure. Child Abuse Review, 29 (2), 97-113. ‏ Daignault, I. V., & Hebert, M. (2009). Profiles of school adaptation: Social, behavioral and academic functioning in sexually abused girls. Child Abuse & Neglect, 33 (2), 102-115. ‏ ‏ Malloy, L. C., Brubacher, S. P., & Lamb, M. E. (2013). “Because she’s one who listens”: Children discuss disclosure recipients in forensic interviews. Child Maltreatment, 18 (4), 245-251. Sigad, L. I., & Tener, D. (2020). Trapped in a maze: Arab teachers in Israel facing child sexual abuse among their pupils. Journal of Interpersonal Violence, 0886260520983278. ‏ Tener, D., & Sigad, L. I. (2019). “I felt like I was thrown into a deep well”: Educators coping with child sexual abuse disclosure. Children and Youth Services Review, 106, 104465. ‏ Tishelman, A. C., & Geffner, R. (2010). Forensic, cultural, and systems issues in child sexual abuse cases – Part 1: An introduction. Journal of Child Sexual Abuse, 19 (5), 485-490. ‏ Fontes, L. A., & Plummer, C. (2010). Cultural issues in disclosures of child sexual abuse. Journal of Child Sexual Abuse, 19 (5), 491-518.

דהיינו – אימוץ גישה של "בלתי מוסמכים" להתערבות, והפניית המקרה לטיפולם של אחרים.

ג. במרחב החברתי-תרבותי: קונפליקט הנאמנויות בקרב אנשי חינוך ערבים וחרדים ההתמודדות עם המרכיב התרבותי עלתה ביתר שאת. הם תיארו כיצד חשיפת הפגיעה המינית עוררה בהם דילמות ערכיות שנשאו כולן מטען של קונפליקט נאמנויות – בין נאמנות לקולם הפנימי, הנשען על ערכים מקצועיים-אוניברסליים ועל חוויית המפגש האנושי הבלתי אמצעי עם הילד הנפגע, ובין נאמנותם לקודים תרבותיים-קהילתיים איתנים ומחייבים, המהווים חלק בלתי נפרד מזהותם האישית. כך למשל, אחד היועצים החרדים תיאר כיצד חש אימה לנוכח הגילוי שייתכן כי אחד המלמדים בתלמוד התורה שהוא עובד בו פגע בתלמידיו. במקרה כזה היה נקלע לדילמה קשה בין הנאמנות לשמירת שמה של הקהילה שהוא עובד בה ובין מהימנות מקצועית המחייבת אותו לדווח, לדבריו. יועצים חרדים נטו להתייחס רבות לעניין חוק חובת הדיווח ולמורכבות לטפל בתוך שהוא נושא לנוכח המוטיבציה של הקהילה – בקרב אנשי חינוך הקהילה ולא להוציא את זה החוצה. חרדים שמירת שמה של הקהילה עוגנה בתוך מושגים כגון חילול השם ולשון הרע, ואילו בקרב אנשי חינוך ערבים רווח השימוש במושג כבוד. שמירת הכבוד יוחסה לכבוד הקהילה, המשפחות וכבודם שלהם. אחד המורים הערבים תיאר זאת זה כאילו שאתה מסיר שמיכה ממישהו בשפה מטפורית: עירום, זה נחשב מביש, זה יוצר חוסר כבוד ולא מתקבל על הדעת. אתה חושף אינטימיות, כאילו אתה תולה את הכביסה ראוי לציין כי בעוד אנשי החינוך המלוכלכת לעיני כולם. החרדים תיארו חשש מפני פגיעה באחרים בקהילתם או מפני עבירה על איסורים הלכתיים מסוימים, המורים הערבים תיארו תחושות ממשיות של פחד ואיום על חייהם מצד המשפחות והקהילה. אי לכך אפשר לומר כי בקרב הערבים דילמות אלו נשאו לא רק מחירים ערכיים אלא מחירים ממשיים של איום פיזי על החיים. המחקר המתואר מנסה לשפוך אור נוסף על לסיכום, הדינמיקה ועל האתגרים הכרוכים במפגש עם הילד הנפגע, עם משפחתו, עם מערכת החינוך ועם הקהילה התרבותית שאיש החינוך משתייך אליה. מאמר זה סיפק הצצה אל ממצאים ראשוניים, חלקיים, של מחקר שנערך בימים אלה, העוסק בפרספקטיבות של אנשי חינוך המתמודדים עם התופעה במסגרת עבודתם, בראייה רב-תרבותית.

I נקודת מפגש 15