מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

שירות מודע טראומה ומוגבלות

iStock

1 איה רוט

ובכל זאת נראה שהאירוע הזה צובע את הקשר בין ימית ובין המטפלים בצבעים עגומים וגורם לשני הצדדים מצוקה רבה. האם זו אכן גזֵרת גורל? האם אפשר לשנות משהו במציאות הזאת? מה משמעות היותה נפגעת טראומה בהקשר זה?

שירות מודע טראומה במחקר ), כפי ששמו מרמז, Trauma Informed( שירות מודע טראומה זו תפיסה מבוסס על תפיסה של שירות, לא של טיפול נפשי. הפונה אל הצוותים במסגרות נותנות שירות ומבקשת ללמד אותם שני עקרונות בסיסיים: הוא שחוויות שליליות ואף טראומטיות בילדות עיקרון אחד נפוצות מכפי שחשבנו; למעשה, בכל קבוצת אוכלוסייה נתונה של בני אדם שבעברם יש היסטוריה 2 אחוזים 30-20 יימצאו של שלושה (או יותר) אירועים שליליים שהתרחשו בילדותם, ושלריבוי אירועים זה עשויה להיות השפעה משמעותית

ימית היא נערה עם הנמכה קוגניטיבית המתגוררת בהוסטל באזור ירושלים. הדבר שהיא שונאת יותר מכול הוא גזיזת הציפורניים ברגליה. היא מתניידת בכיסא גלגלים, ולכן גזיזת הציפורניים נעשית בידי איש צוות. הפעולה הזו נחווית כמלחמה כואבת בין שני הצדדים – ימית המבועתת שורטת, נושכת, צועקת, בזמן שאיש צוות אחד נאלץ להחזיק אותה והשני גוזז. "טקס" זה מתרחש לעיתים רחוקות, שכן שני הצדדים חווים אותו כאירוע קשה. לכן גוזזים את ציפורניה רק כשזה הכרחי,

איה רוט היא קרימינולוגית קלינית, בעלת תואר שני, מנהלת תחום המרכזים לטיפול נפשי באנשים עם מוגבלויות בעמותת שק"ל. 1 מנותני השירות וממקבלי השירות הם בני אדם (מבוגרים, ילדים ונוער) עם 30% , זה נתון שפירושו שבכל הוסטל, דירה או מסגרת שירותים 2 טראומה משמעותית.

נקודת מפגש I 34