מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

צדק צדק תרדוף

מעוגנות בחוק אך שקופות ברובן, קולו נשמע ועמדתו נשקלת, אך למעשה הוא נעדר השפעה של ממש על ההליך או על תוצאותיו. השופט היושב בדין יפגוש בו לרוב כראשי תיבות על גבי כתב אישום ובאמצעות עדויות, תסקירי נפגע עבירה או עמדות המוגשות בכתב לבית המשפט. גם כשצילוֹ נוכח באולם בית המשפט, נוכחותו בהליך הפלילי, בהחלטות המתקבלות ובפסקי הדין, מוגבלת. אני סבורה כי למצב דברים זה השפעה גם על חומרת הענישה, או ליתר דיוק – על קלות הענישה. על יסוד הערכה זו, לדעתי חשוב לאפשר לבית המשפט "לראות" מקרוב את הילד הנפגע, במובן העמוק של המילה. בכך אין כוונה לעודד הבאת ילדים נוספים לתוך כותלי בית המשפט במקרים שבהם נוכחות פיזית עלולה להזיק להם, אלא כוונתי לכך שיש להכניס את עולמם של ילדים נפגעי עבירה לתוך אולם בית המשפט, ובאופן זה לאפשר לבתי המשפט להבין באופן עמוק את הנזקים שנגרמים לילדים בעקבות פגיעה מינית או אלימות פיזית, את משמעות ההליך והענישה עבורם ואת ההשפעה האפשרית של אלה על המשך חייהם. יש לאפשר זאת באמצעות הכשרות מתאימות, שוטפות וייעודיות, לשופטים שתחום ילדים נפגעי עבירות מין ואלימות יהיה תחום מומחיותם. במילים אחרות, יש להקים מחלקה ייעודית כזאת שתפעל בין היתר מתוך 16, בבתי המשפט לתחום זה Therapeutic( הישענות על רעיונות תורת המשפט הטיפולי .)Jurisprudence תופסת את תפקידו של המשפט 17 תורת המשפט הטיפולי כסוכן תרפויטי בעל השפעה של ממש על בריאות נפשם, על מצבם האישי ועל תפקודם של הבאים בשעריו. היא מדגישה את חשיבות הקשר הישיר והבלתי אמצעי עם השופט ו"השחקנים" השונים בזירה ואת הערך הטיפולי של האופן שבו הם פועלים יחד מול הילד ומשפיעים על טובתו, על 18. תפיסתו את ההליך ועל חווייתו

על גזרי הדין נכתבו תחזיות רבות ערב חקיקת התיקון, ורבות נכתבו וייכתבו עוד בגלגוליו המאוחרים. ואולם למעשה, אם ואחר המלצות 12113 נתחקה אחר כוונת המחוקק בתיקון שהיוו בסיס לתיקון זה והדגישו את עקרון 13 ועדת גולדברג ההלימה בין חומרת העבירה ואשמת הנאשם ובין חומרת העונש כעיקרון מנחה, הרי שהחששות של מתנגדי התיקון ערב כניסתו לתוקף – שמא הבניית שיקול הדעת תביא להחמרה ברף הענישה – נראים עתה כאִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא. קורא לאחידות הענישה תוך שפיטה 113 בעוד תיקון אינדיווידואלית המותאמת לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה, נראה שאנחנו רחוקים שנות אור מלהביט בעיניו של הקורבן האינדיווידואלי. המחוקק מנחה את בית המשפט לשקול, כחלק מגזירת העונש, שלל נסיבות הקשורות בנאשם ולהביא בחשבון את הנזק העתידי שעלול להיגרם לו ולמשפחתו, ואילו הנפגע נכנס תחת קטגוריות כלליות כ"ערך חברתי שנפגע". כך גם באפשרויות הסטייה ממתחם העונש ההולם, המתאפשרת בשתי סיטואציות בלבד: האחת כאשר החריגה דרושה לצורך "הגנה על שלום הציבור" והשנייה כאשר הסטייה דרושה לצורך שיקומו של הנאשם. כך, בעוד קווי המתאר של הנאשם הספציפי הולכים ונעשים ברורים יותר ויותר בהליך הפלילי, דמותו של הנפגע הולכת ודוהה.

מחשבות לעתיד:

הקמת מחלקה ייעודית לילדים נפגעי עבירה בבתי המשפט על אף ההתפתחות הענפה שחלה בשנים האחרונות בישראל 14, ביחס לזכויות נפגעי עבירה בכלל וביחס לילדים בפרט בעל זכויות 15, נפגע העבירה עודנו נוכח-נפקד בהליך הפלילי

התפתחות ענפה חלה בחקיקה, בתקנות, בהנחיות פרקליט המדינה ובפקודות מטא"ר (פקודות המטה הארצי של משטרת ישראל), ובראשן חקיקת 14 .)2001- חוק זכויות נפגעי עבירה (התשס"א באמצעות מבט על חוק מגבלות על חזרתו חווייתו של נפגע עבירת מין בשדה המשפטי – איפה ה"אני" ואיפה "המדינה"? .)2004( ' בלומנפלד-מגד, ל 15 של עבריין מין לסביבת נפגע עבירה: "חוק זכויות נפגעי עבירה מבטא אפוא דיסוננס מורכב בין שני קצוות רעיוניים; מן הצד האחד הכרה איתנה בחשיבותו של הנפגע בהליך הפלילי ובצורך לאפשר לו להיות מעורב בו, ומן הצד האחר הימנעות ברורה ממתן תפקיד עצמאי לנפגע ויצירת חיץ בין הנפגע לבין בית המשפט, ובין הנפגע לבין הנאשם". חיזוק לכך בהמלצותיה של הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשותה של השופטת ברלינר, אשר פורסמו 16 . הודגש בהן כי שינוי ממשי לא יקרה ללא "שינוי מבני, תהליכי ותפקודי ברשויות האכיפה ובתי המשפט... כדי שבכל אחד מהגופים 2019 בדצמבר יוקצו יחידה/צוות/מחלקה... לטיפול בנפגעי עבירות מין" על מנת למנוע נזקים נפשיים נוספים לנפגעי עבירות. מדובר באסכולה המשלבת בין תחומי המשפט לתחומי מדעי החברה, המבקשת להציג פרספקטיבה חדשה וייחודית הבוחנת את תוצאות המערכת 17 המשפטית ואת השפעותיה על רווחתם האישית של המעורבים בה. תורת המשפט הטיפולי אינה מבטלת שיקולים בשיטת המשפט הקיימת ואינה טוענת לעדיפות עליהם, אלא מבקשת לשזור התבוננות טיפולית בהתנהלות ההליך ובהשפעותיו. בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת הכתיבה בנושא זה ועקרונות התורה הולכים ונטמעים (בעיקר בתחומים "רווחתיים" – בריאות הנפש, דיני משפחה, הליכים פליליים, הליכי גישור ועוד). כו, התש"ע מחקרי משפט, ). תורת המשפט הטיפולי: סקירה (א' הראל תרגם). 2010( להרחבה נוספת על תורת המשפט הטיפולי ראו גם: וקסלר, ד"ב .47-9 , כב המשפט, ; שילי-יריחובר, ד' וגל, ט' (תשע"ו). על בקבוקים, יינות וכרמים: חוק הנוער (טיפול והשגחה) בראי המשפט הטיפולי. 2010 Wexler, D. B., & Winick, B. J. (2003). Putting therapeutic jurisprudence to work. ABA Journal, 89 , 54-57 18

I נקודת מפגש 51