מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

לירון אשל

קלות עשיית אותה הפעולה בהעלם ובהסתר והרביעי, הרי ההרתעה מזה לא תהא כדי שלא ירגישו בו אחרים, 6 כי אם בחשש עונש קשה וחמור. דבריו מתיישבים עם השכל הישר, אך האם אלה פני הדברים? מורה שהורשע בביצוע מעשים מגונים בתלמידה כבת תשע, אב של כוכבת ילדים שניצל את קשריו ופגע מינית בשבע נערות, צעיר שביצע עבירות אינוס בקטינה בת חמש המתגוררת בשכנות, זר שביצע מעשים מגונים בנסיבות מחמירות בשתי קטינות בברֵכה ציבורית, גננת שהורשעה בריבוי עבירות של תקיפת פעוטות בנסיבות מחמירות, סייעת בגן שהורשעה בהתעללות חמורה בקטין – המשותף לכל אלה הוא לא רק חומרת העבירות והפגיעה הקשה שנגרמה לילדים אלא הבחירה בענישה מקילה, שאינה מאסר בפועל – עבודות שירות. לאלו מצטרפת שורת פסקי דין על פגיעות חמורות שהסתיימו בכמה חודשים עד שנים מעטות בכלא, מקרים שבהם הפוגעים השתחררו ובנו חיים חדשים הרבה לפני שהילדים הצליחו לצעוד צעדי שיקום ראשונים. בעוד העונשים תחומים בזמן, עם אופציה לקיצור בשליש, לילדים אין קיצורי דרך ואין ״שחרור מוקדם״; ההליך הפלילי אומנם הסתיים, אבל עבור הילדים ובני משפחתם זו רק תחילת הדרך לשקם את עצמם. אלו רק מעט דוגמאות למקרים מהעת האחרונה, רבים מהם לוו באופן אישי על ידי נציגי המועצה. אלו אינם מספרי תיקי פל"א,* לא ראשי תיבות עלומים, לא רק "קורבנות", אלה ילדים. לכל ילד שֵם ופנים, לכל ילד הדי פגיעה ייחודיים. ילדים שסיפור חייהם השתנה בעל כורחם, שהתבגרו בטרם עת, שברגע אחד באה אל קיצה ילדותם. במצב דברים זה, לא אחת מהווה ענישה מקילה "גמר מלאכה" בניפוץ תפיסתו של הילד את מושגי הגמול והצדק, ונדבך נוסף בשבירת האמון שנותר לו בעולם המבוגרים.

אותיות פורחות באוויר — היחלשותה של ענישת המינימום חוק העונשין קובע עונש מרבי בצד כל עבירה בהתאם לחומרתה. כך בעבירות חמורות כנגד ילדים קבע המחוקק ענישה הנעה בין מספר חד-ספרתי של שנות מאסר למספר דו-ספרתי. לא היינו נדרשים לדיון בנושא ענישת המינימום אילו הייתה הענישה הרווחת מתקרבת לעונשי המקסימום הקבועים בחוק. בישראל נקבעו בחוק העונשין עונשי מינימום בעבירות מעטות, בהן עבירות מין חמורות. עם זאת, עד כה לא נקבעו 7. עונשי מינימום בעבירות של אלימות כלפי קטינים 81977- לחוק העונשין התשל״ז 51 ׳ עבר תיקון מס 1998 ביולי הקובע כאמור עונש מזערי בצד חלק מעבירות המין. עם זאת, בעוד מטרת החקיקה לבטא את החומרה היתרה הכרוכה 9, בעבירות אלו, ולהוביל לענישה משמעותית ובלתי מתפשרת לעמדתי, לא ניתן לכך בפועל ביטוי מספק בלשון החוק; הסעיף, כפי שנוסח, מותיר שיקול דעת רחב בידי בית המשפט בבואו לגזור את הדין – פעם אחת כאשר החוק מאפשר לחרוג ופעם שנייה 10" מענישת מינימום "מטעמים מיוחדים שיירשמו כאשר אינו מחייב הטלת מאסר בפועל דווקא, ומאפשר ענישה בדרך של עבודות שירות או מאסר על תנאי. אם לא די בכך, מעמדו של נפגע העבירה הוחלש לטעמי פעם אשר שם לו למטרה 11, לחוק העונשין 113 נוספת עם תיקון לייצר אחידות בענישה ולהבנות את שיקול הדעת השיפוטי על פי אמות מידה וקווים מנחים, ובכך שאף לצמצם את פערי הענישה במקום שאינם מוצדקים, זאת תוך הותרת שיקול דעת בידי בית המשפט. על הבניית שיקול הדעת בענישה ועל ההשפעה דה-פקטו

חלק ג, פרק מא. מורה נבוכים, הרמב"ם על תורת הענישה, 6 הונחה על 2005 ). יצוין כי בשנת 2000( לפסק דינה של השופטת א' פרוקצ'יה 4 , פסקה 145 )3( מדינת ישראל נ' גוטמן, פ"ד נד 1867/00 ע"פ 7 , ובמסגרתה הוצע "לקבוע כי העונש המזערי יבוא לידי 2005- שולחן הכנסת הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי במאסר בפועל), התשס"ה הונחה על 11.5.20 ביטוי בעונשי מאסר בפועל בלבד, וכי הטלת עונש של מאסר על תנאי תוכל להוות תוספת לעונש, אך לא תחליף לו". כמו כן, ביום .2020– שולחן הכנסת ע"י ח"כ אופיר כץ הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום לתוקף או מתעלל בקטין או חסר ישע), התש"ף ), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע 2( ) או 1() (א), (ב) או (ג 351 ), או 1 (א), (ב) או (ג 348 ,345 . (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים 355" 8 לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו." בקריאה שנייה-שלישית "..המערכת כולה איננה מענישה, איננה מרתיעה, 1977- ) התשל"ז 51 ' דברי ח"כ דיין בהצעת חוק העונשין (תיקון מס 9 וההצטברות הנוראה של שפיטה וגזרי-דין לקולא יצרה מצב שהפך להיות בלתי אפשרי..." בפסיקה לא ניתנה הגדרה גורפת למונח על מנת להשאיר שיקול דעת רחב לבית המשפט בבואו לגזור הדין. 10 .2012- ) התשע"ב 113 ' חוק העונשין (תיקון מס 11 .241 הצעת חוק 12 דין וחשבון הוועדה לבחינת דרכי ההבניה של שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין בראשות שופט בית המשפט העליון אליעזר גולדברג, ירושלים 13 תשנ"ח. אחד הנימוקים להתנגדות חברי המיעוט בוועדת גולדברג לעונשי מוצא היה החשש שעונשים אלו ישמשו "מהבחינה המעשית כעונשי מינימום, חמורים בהרבה מן הראוי". תיק חקירה משטרתי. *

נקודת מפגש I 50