מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

על הקושי בהוכחת פגיעות מיניות בילדים בגיל הרך

1 רחלי זוארץ-לוי

מנגד, טענה שהגם שמדובר במקרה חריג הוא אינו בלתי אפשרי, ומארג הראיות מוכיח את התרחשותו. עיקר המחלוקת נסבה סביב השאלה מי ביצע את המעשה ומתי נגרמו הפגיעות. קרי, האם הוכח – במידת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, מעל לכל ספק סביר – כי בן הזוג (להלן: "המערער") ביצע מעשה סדום בפעוט בעת ששהה עימו בחדר הכושר. בעוד בית המשפט המחוזי בתל-אביב–יפו הרשיע את המערער, פה אחד, בביצוע מעשה סדום בפעוט, הדעות זיכתה את המערער, 4 בבית המשפט העליון נחלקו. דעת הרוב סברה שיש להותיר 5 מחמת הספק. דעת המיעוט החולקת את ההרשעה על כנה. במבט ראשון, הלב התקשה להאמין שבוצעה פגיעה כה אכזרית בפעוט רך בשנים, והרקע הנורמטיבי של המערער עורר ספקות נוספים. אך מבט שני ומעמיק העלה ממצא רפואי ברור וחד-משמעי שעליו נוספה שורה של ראיות נסיבתיות שהצביעו על המערער כאחראי לפגיעה. דומה היה כי די בכוחם של אלה לצורך הרשעה מעבר לכל ספק סביר. אם כן כיצד הגיע בית המשפט לתוצאה מזכה? מטרתו של מאמר זה – להרהר בקשיים שעמדו בבסיס ההכרעה במקרה כה חריג ויוצא דופן. במאמר יוצג סיפור הרקע ופירוט קביעותיו של בית המשפט העליון. זאת, בצד דגשים על המחלוקת שהתגלעה בין השופטים, מחלוקת שהיא מקרה מבחן מעניין וחשוב בתיקים מסוג זה. לבסוף, באמצעות עמדותיהם השונות של השופטים, ננסה לעמוד על הקושי בהוכחת פגיעות מיניות בילדים רכים בשנים שאין להם יכולת 6. לתאר את אשר נעשה להם, וכשאין עדי ראייה למעשים

ליבי יוצא אל משפחת הפעוט, אשר נאלצה לחוות חוויה כה טראומטית, אשר מלווה ותלווה אותה במשך שנים רבות. לא ביד קלה, אני מגיע למסקנה אשר משמעותה היא, למעשה, שככל הנראה לעולם לא נדע מה אירע לפעוט וכתוצאה ממה נגרמו חבלותיו. ואולם, נחה דעתי כי חומר הראיות במקרה שלפנינו אינו מאפשר לבסס, מעבר לספק סביר, את המסקנה לפיה המערער הוא זה שביצע בפעוט מעשה סדום ואחראי 2 לפציעותיו. פתח דבר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון מקרה 2016 בשנת יוצא דופן בחומרתו. עניינו של התיק בפעוט בן שנה וחצי שהובא על ידי אימו לבית החולים כשהוא סובל מפגיעה קשה ס"מ. 5- וחמורה בפי הטבעת – שני קרעים באורך כולל של כ האם סיפרה כי בבוקר אותו יום הפעוט שהה למשך פרק זמן מסוים בהשגחתו הבלעדית של בן זוגה, בחדר הכושר בבניין שבו הוא מתגורר, ולפי דבריה, הפעוט חזר כשהוא סובל מהחבלות האמורות. המדובר באירוע חריג, הן בעולם בית המשפט העליון העיד כי המשפט והן בעולם הרפואה, ומכאן הקושי המשפטי (והנפשי) הטענה המרכזית של ההגנה הייתה שפגיעה מינית 3 לדון בו. בפעוט כה צעיר – בן שנה וחצי בלבד – היא אפשרות קלושה שאינה מתקבלת על הדעת ואי אפשר כלל למצוא מקבילות מהארץ, ורק דוגמאות מעטות לפסקי דין בעולם כולו. המדינה,

מעשה שהיה כך היה בין המערער ובין אימו של הפעוט התפתח קשר רומנטי. השניים נפגשו לעיתים קרובות, ומטבע הדברים, הפעוט – שבתקופה הרלוונטית היה בן כשנה וחצי – נכח בכמה מאותם

עו"ד רחלי זוארץ-לוי היא ראש צוות במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. 1 לפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן. 191 ' ), פס 6.9.16( ניסים חדאד נ' מדינת ישראל 2697/14 ע"פ 2 לפסק דינו של השופט י' עמית. 1 ' פס 3 השופטים ס' גו'בראן ומ' מזוז. 4 השופט י' עמית. 5 חשוב לציין כי פסק דינו של בית המשפט העליון עסק בסוגיות רבות, בהן מחדלי חקירה, סוגיות הקשורות במכון לרפואה משפטית ועוד. ואולם 6 במסגרת מאמר זה לא נידרש לכלל הסוגיות שנדונו והוכרעו במסגרת פסק הדין.

I נקודת מפגש 55