מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 21 - מרץ 2021

רחלי זוארץ-לוי

הכושר היה תקין. הפעוט היה בריא ולא סבל מחבלות כלשהן בישבנו. כך קבע בית המשפט, בין היתר – על סמך מצלמות האבטחה שבהן נצפה הפעוט הולך על רגליו ונכנס לחדר הכושר. דבר זה אף תאם את גרסתו של המערער עצמו שאישר כי לא התרשם מבעיה 8. רפואית כלשהי • על סמך מצלמות האבטחה ועל פי "חלון הזדמנויות": עדותה של שכנה ששהתה חלק מן הזמן עם המערער והפעוט בחדר הכושר, היה אפשר לקבוע כי פרק הזמן 17 שבו שהו המערער והפעוט לבדם בחדר הכושר היה דקות לפחות. כלומר, היה למערער זמן מספיק לביצוע המעשים שיוחסו לו. • במצלמות מצבו של הפעוט בצאתו מחדר הכושר: האבטחה אפשר לראות את הפעוט נישא בזרועותיו של המערער כשראשו שמוט על כתפו ורק בשתי הזדמנויות הוא מרים את ראשו. דעת הרוב קבעה כי אופן התנהגותו של הפעוט אינו מחייב להניח כי הוא חווה בחדר הכושר תקיפה מינית, וכי מנח הגוף שבו הוא מתועד אינו מתיישב עם כאב פיזי בפי הטבעת. זאת, שכן הגם שאחת מזרועותיו של המערער הייתה מתחת לישבנו של הפעוט – נראה כי הפעוט לא הביע אי נוחות ולא נראה כמי שסובל מכאבים. מכאן המסקנה היא שייתכן כי הפעוט היה עייף בעת היציאה 9. מחדר הכושר מסיבות תמימות לחלוטין מסקנה זו סטתה מקביעת בית המשפט המחוזי שצפה בסרטוני האבטחה וקבע כי התנהגותו של הפעוט ביציאה מחדר הכושר הייתה שונה מהתנהגותו כשנכנס אליו. יתר על כן, דעת המיעוט בתיק סברה כי ההקשר הרחב של האירועים וההתרחשויות שנלוו ליציאה מחדר הכושר מחזקות השערה זו. כך, מייד עם הגעתו של הפעוט אל אימו, הועלתה האפשרות לקחת את הפעוט לבית חולים; פרצה מריבה בין המערער ובין האם, והאחרונה האשימה את המערער שלא השגיח כהלכה על הפעוט; התוכניות

מפגשים. המערער עצמו הוא אב לבת, בת גילו של הפעוט. שני הצדדים תיארו יחס אוהב ואבהי של המערער כלפי הפעוט, אשר בא לידי ביטוי בהתעניינות קבועה במצבו של הפעוט ובגילויי חיבה שונים. נוכח יחסו החם של המערער, האם סמכה עליו ואִפשרה לו להימצא ביחידות עם הפעוט. באחד הערבים לנו האם והפעוט בדירתו של המערער, וכל השלושה ישנו יחדיו במיטה אחת. למחרת בבוקר הציע המערער כי יצאו לאכול ארוחת צהריים במסעדה. האם הסכימה אך ביקשה להתארגן, והמערער ירד עם הפעוט לחדר הכושר שבקומת המרתף של בניין המגורים. השתלשלות האירועים ממועד הגעתו של המערער עם הפעוט אל חדר הכושר ובהמשך, היא שעמדה במוקד הערעור ובלב המחלוקת בין הצדדים. עם זאת, לא הייתה מחלוקת על כך בהמשך אותו יום הובא הפעוט 18:00 שמעט לפני השעה לחדר המיון בבית החולים שניידר בפתח תקווה, כשהוא חבול קשות בפי הטבעת. החבלות כללו שני קרעים בפי הטבעת וקרע של הספינקטר החיצוני – שהוא השריר הסוגר את פי 7. הטבעת הצוות הרפואי של בית החולים שניידר חשד כי חבלותיו של הפעוט הן תוצאה של פגיעה מינית, ועקב כך הפעוט הועבר " בבית החולים וולפסון בחולון, שהוא חדר בדיקות 4 ל"חדר מיוחד לבדיקה והערכה במקרים שעולה חשד לתקיפה מינית. הפעוט נבדק ופגיעותיו תועדו על ידי רופא מהמכון לרפואה משפטית. לאחר מכן הוא הועבר לחדר ניתוח, שם הוא הורדם, הקרעים בפי הטבעת נתפרו, והוא אושפז למשך שישה ימים. בזכות הטיפול הרפואי המיידי והמקצועי שהפעוט קיבל – לא נגרם לו נזק בלתי הפיך.

הראיות הנסיבתיות והכרעת השופטים בעניינן • מצבו של מצבו של הפעוט טרם ירידתו לחדר הכושר: הפעוט עובר למועד שבו נותר לבדו עם המערער בחדר

יצוין עוד כי על לחיו השמאלית של הפעוט זוהה שפך דם תת-עורי. בקרב שופטי בית המשפט העליון הייתה תמימות דעים שאי אפשר לקשור בין 7 הסימן בלחי ובין החבלות בפי הטבעת, ולכן לא נרחיב את התייחסותנו לחבלה זו. ראוי להעיר כי השופט מ' מזוז חלק, במידה מסוימת, על קביעה זו. אולם מאחר שגם ההגנה בטענותיה לא חלקה על קביעה זו – במסגרת המאמר 8 נצא גם אנחנו מנקודת ההנחה הזו. יש לציין כי דעת הרוב ייחסה משקל משמעותי למחדלי החקירה בכלל, ולכך שלא נבדקו פחי האשפה בדירתו של המערער בפרט. מחדל חקירתי 9 זה היה אחד הנימוקים העיקריים להכרעת דעת הרוב שאי אפשר לשלול את גרסתו של המערער, שלפיה לאחר חזרתו עם הפעוט מחדר הכושר לא החליפו לפעוט חיתול. נתון זה היה במחלוקת מול גרסת האם שטענה כי לאחר חזרת המערער עם הפעוט מחדר הכושר היא נאלצה להחליף לו בשלוש הזדמנויות [האם גם הטיחה את הדברים בעימות שנערך לה מול המערער במהלך חקירתו המשטרה]. לעובדה זו נודעה חשיבות כי היא התיישבה עם הממצא הקשור במצבו של הפעוט לאחר חזרתו מחדר הכושר – היה בכך להוכיח כי כבר בנקודת הזמן הזאת היה פי הטבעת של הפעוט פגוע, שכן הוא איבד שליטה בסוגרים.

נקודת מפגש I 56