מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

האם ניכור הורי הוא התעללות?

בהיותי עובד סוציאלי הנטוע שנים רבות בשדה הטיפול בילדים ובהורים, חשוב לי להבהיר: השיח שאני רוצה לקדם כאן, הנוגע לניכור הורי כהתעללות, נובע מהיכרות עמוקה ורבת שנים עם סוגים שונים של אלימות, התעללות וטראומה. שינויים בהבנה של טראומה לאורך השנים המושג טראומה בהקשרו הרפואי קיים כבר מאות שנים. במאת השנים האחרונות החלו לכלול בו גם חוויות נפשיות. התהליך החל בתפיסה של הלם קרב כטראומה נפשית, דרך ההבנה שזמני מלחמה יכולים להוות טראומה עבור ילדים, גם אם הם אינם נמצאים בשדה הקרב, ועד להכללה של אונס ושל מצבי התעללות מינית ופיזית במבוגרים ובילדים במושג טראומה. השאלה שתישאל כאן היא – האם ניכור הורי יוצר מצב טראומטי אצל הילד החווה אותו? והאם יש דמיון בחוויה של ילד העובר התעללות פיזית או מינית לזו של ילד החווה ניכור הורי? הפחדה והטלת טרור הורים שמפעילים אלימות פיזית ומינית מטילים טרור על ילדיהם. במצבים אלה ילדים חשים חרדה מתמשכת. עקב חוויית הטרור המתמשכת הם מפתחים חוסר אונים נלמד, חוסר ביטחון עצמי וחוסר אמון באחר. הטלת טרור היא אחד המרכיבים המרכזיים של טראומה. לכאורה, הורים מנכרים כלל אינם יוצרים חוויה של טרור אצל הילד. להפך: הילד מדגיש שהוא חש בטוח מאוד וטוב לו אצל ההורה המנכר. אבל הורים מנכרים עושים משהו אחר: הם יוצרים אצל הילד חוויה של טרור מול ההורה האחר. התמונה המעוותת שהורים אלה יוצרים אצל ילדיהם בנוגע להורה השני יוצרת אצל הילד חוויית טרור אמיתית. • הורים מנכרים גורמים לילדיהם להאמין שההורה האחר מסוכן או לא יציב • הם יוצרים ביוש על ידי האשמת הילד או הגחכתו כשהוא מראה סימני נאמנות להורה השני • הם מאיימים עליו בהסרת גילויי אהבה אם ירצה להיפגש עם ההורה השני

• הם משתמשים במתן חיזוקים כאשר הילד מראה התנהגויות או משתמש במילים שמבזות את הורה המטרה • הם יוצרים השחתה ודחייה של חלק מזהותו של הילד באמצעות קריאה לבן הזוג החדש אבא או אימא – ולא להורה המטרה • הם יוצרים קונפליקט בין הילד להורה המטרה באמצעות נתינת מידע שגוי ומטעה ילדים אלה הופכים למלאי אימה ופחד מההורה השני. בניסיון הקליני שלנו ראינו ילדים בוכים, רועדים ומשותקים במפגשים עם הורה המטרה. כל אלה מהווים התעללות בילד והם מתכון בטוח ליצירה של טראומה. גילוי עריות וניכור הורי מה יוצר טראומה אצל ילד שעובר התעללות מינית בתוך המשפחה? יש מקרים שבהם הורים האונסים את ילדיהם אינם משתמשים בכוח פיזי כשהוא לעצמו כדי לכפות את עצמם על הילד; במסווה של אהבה, הם מעוותים את התפיסה הקוגניטיבית של הילד וגורמים לו לחשוב שמה שקורה הוא דבר מקובל. הורים שמתעללים מינית בילדיהם מכפיפים את הילד לצרכים ולרגשות שלהם. הם מצפים ודורשים מהילד למלא ולספק את צורכיהם הנפשיים והמיניים, בלי לראות את צרכיו ורגשותיו של הילד עצמו. כאשר הורה גורם לילדו לשנוא את ההורה האחר, לזלזל בו ולסרב להיפגש עימו, הוא עושה את אותו הדבר. הוא כופה את רצונותיו ורגשותיו על הילד. הוא מבטל את הצורך הטבעי של הילד להיות בקשר עם שני ההורים וגורם לילד לתפוס את צרכיו ורגשותיו של ההורה כיחידים הקיימים. במקרים של גילוי עריות וגם במקרים של ניכור הורי נוצרת סימביוזה בין הילד להורה, סימביוזה שמבטלת את האינדיווידואליות של הילד, את צרכיו, רגשותיו ורצונותיו, ויוצרת 'ישות אחת' הכוללת את ההורה והילד, שבה רק רגשותיו וצרכיו של ההורה באים לידי ביטוי.

2 Gardner, R. A. (1999). Differentiating between parental alienation syndrome and bona fide abuse-neglect. The American Journal of Family Therapy, 27(2), 97-107. doi: http://dx.doi.org/10.1080/019261899261998

I נקודת מפגש 15