מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

שמורה בזיכרון ובלב

) ועלייה בשיעור הפרעות הקשב 33%( לסמים ולאלכוהול )50%( ), ובבגרותם – ניכור כלפי ילדיהם ADHD( והפעלתנות .)66%( ושיעור גירושין גבוה החשיפה לאלימות עלולה לכלול עדות לפגיעה פיזית, מינית או רגשית בין שני מבוגרים הגרים בבית. לעיתים, כל שהילד חווה הוא דיכאון של האֵם לאחר אותה פגיעה אלימה – מבלי להיות חשוף לה ממש. ההשלכות יכולות להיות בעיות מוחצנות, כגון תוקפנות ובעיות התנהגות החל מהתקפי זעם וכלה במעורבות בקטטות של ממש; קשיים בלימודים – קשיי ריכוז, הפרעה בתפקוד האקדמי וירידה בציונים; בעיות מופנמות כגון דיכאון, חרדה ודימוי עצמי נמוך; בעיות בתפקוד האקדמי, בעיות חברתיות, בעיות בריאותיות ובעיות בגדילה. לרוב הבעיות תהיינה מוחצנות יותר, אך בעניין התפקוד החברתי הדעות נחרצות פחות – ברוב המחקרים אין עדות ברורה לקשיים .)Fantuzzo & Mohr, 1999( חברתיים הקושי לחקור את התופעה חשוב להדגיש כי יש קושי רב לחקור את הנושא, מכמה ). האחת, ההגדרות הלא קבועות Holden, 2003( סיבות והמשתנות של מונח החשיפה לאלימות במשפחה. בעבר זכתה התופעה לכינוי 'ילדים שצפו באלימות או היו עדים ) הרחיב את exposed( ' ). המונח 'נחשפו witnessed( ' לה ההגדרה לכמה קטגוריות שונות – החל בילדים שהתערבו בריב בין הוריהם, צפו או שמעו, וכלה בחשיפה עוברית ובשמיעה על כך מגורם שלישי. סיבה נוספת לקושי לחקור את התחום הזה היא שכיחות היתר של אלימות המופנית גם כלפי אותו הילד – מינית או גופנית. עצם חשיפת הילד ובצדק, מאחר 3, לאלימות בין ההורים מוגדרת אלימות רגשית שאותם ילדים חשים לא אחת מאוימים, תחת טרור, בפחד שייפגעו, ייהרגו, יינטשו ועוד. 45%-70% , בקרב הילדים החשופים לאלימות במשפחה מהילדים העוברים 40%- הם קורבנות להתעללות פיזית, וכ התעללות פיזית חשופים גם לאלימות במשפחה. מובן שחשיפה כפולה היא גורם סיכון משמעותי יותר להשלכות ): פגיעה ישירה בילד עלולה Fantizzo & Mohr, 1999( עתידיות לגרום נזק התפתחותי במנגנון של חבלות ראש חמורות או

האם מרחיבה על הילדה: למרות שהיא שומעת היטב, היא אינה מגיבה כשקוראים לה, אינה מצביעה על מה שהיא רוצה, אוהבת לסדר דברים בשורות, לפתוח ולסגור דלתות. היא משמיעה מילים חזרתיות – גם באנגלית, הולכת על קצות האצבעות. אם מחבקים אותה זה מפריע לה, אם לוקחים לה זה לא מעצבן אותה – היא פשוט עוברת הלאה. הגננת כבר דיווחה שהיא אינה משתתפת בפעילויות הגן וכל היום מסתובבת סביב עצמה, מתקשה במשחק דמיוני, אינה משתפת ילדים אחרים, מתקשה ליצור קשר עם אחרים. לימים עברה א' אבחון רב-מקצועי על ידי צוות המכון שלנו ונמצאת מתאימה לאבחנה על הרצף האוטיסטי. ההשלכות על התפתחותם של ילדים זה מכבר נכתב כי ילדים שחשופים לאלימות במשפחה יושפעו מכך, גם אם יורחקו מביתם לאחר מכן. הדבר יכול להשפיע Holt et( על עולמם החברתי ועליהם כבני זוג והורים בעתיד קבעה האקדמיה האמריקאית 1998 ). כבר בשנת al., 2008 ) כי רופאי ילדים צריכים לשאול באופן קבוע AAP( לפדיאטריה על אלימות בבית, לטובת המטופלים שלהם, וכך גם לגבי דיכאון הורי. חשוב כי רופאים ידעו, בבואם לנתח מקרה של מטופלים, כי לאירועי חיים שכאלה יכולות להיות גם השלכות רפואיות בכלל ונוירו-התפתחותיות בפרט. במקרה שתואר, ההורים עברו גם פרידה. ידוע לנו כי ילדים להורים גרושים חווים בעיות נפשיות רבות יותר, כגון הפרעות התנהגות, ). אף שלא הוכח נזק נוירולוגי, Olofsson, 2019( דיכאון וחרדה נמצא קשר לרמות קורטיזול גבוהות בדמם, שיכולות לגרום הן נזק מוחי והן נזק פסיכולוגי. זאת, כאשר מדובר בגירושין בכלל. ואולם ככל שמדובר בילדים החשופים לסכסוכי גירושין ,2)parental alienation( בעצימות גבוהה ולניכור הורי השלכות העימות הכולל אלימות מסוגים שונים עשויות להיות משמעותיות, ובעיקר על התפתחותם של ילדים צעירים שיש חשיבות רבה ליחסיהם המוקדמים ולהיקשרותם עם ההורה. ילדים אלה חווים בשכיחות גבוהה יחסית חרדת נטישה ו/או ), התמכרות 70%( הפרעת התנהגות, דימוי עצמי נמוך, דיכאון

מונח זה מתאר מצב שבו ילד שהוריו מעורבים בהליך גירושין בעצימות גבוהה קושר עצמו להורה אחד, המועדף, ודוחה את הקשר עם ההורה השני, 2 ). הדבר מביא לאובדן ההנאה והתמיכה שהיו מופקות מהקשר, שקודם לכן היה אוהב ומספק. שכיחות Bernet et al., 2010( המנוכר, ללא הצדקה , והיא ניתנת למניעה אם היא מזוהה בזמן. התסמינים כוללים סירוב להיות בקשר עם ההורה המנוכר, או קיום קשר המלווה 1%- התופעה מוערכת בכ ברתיעה ממשית או בבוז של ממש. לילד יש חרדה ניכרת שאינה מעוגנת במציאות, והיא מלווה בעוינות כלפי אותו הורה. המצב מוגדר כתסמונת ) ברגע שיש מאפיינים נוספים, למשל עידוד הניכור מצד ההורה המועדף, תחושת אשמה של הילד, ניכור כלפי parental alienation syndrome( משפחת ההורה המנוכר מצד הילד ועוד. במצבים קיצוניים נמצא שיש בקרב ההורים המנכרים כאלה אשר פגעו פיזית או מינית בילדיהם, ואף השתמשו בטכניקות המזכירות טכניקות של 3 מנהיגי כיתות.

I נקודת מפגש 19