מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

תקדים הפסיקה נגד אביעד משה

האירועים הטראומטיים שמציפים אותו ושהאפשרות לדבר עליהם ולתת להם פשר ומשמעות מרפאה ויכולה להקל ). עיקרון Lieberman, 2014( את הסימפטומים שהוא חווה זה יכול להנחות גם מענה בהיבט המוסרי לשאלות העולות אצל ילדים שאחד מהוריהם נרצח או שנחשפו לאלימות, כגון "מדוע אימא הרחיקה את אבא מהבית"? או "האם אימא היא אימא רעה כמו שאבא אומר?". עיקרון זה יכול להנחות מענה גם למחשבות שהילדים, במקרים רבים, נושאים בתוכם, כגון "אם אומרים שאבא שלי רוצח ואני דומה לאבא שלי, האם זה אומר שגם אני אהיה רוצח כשאגדל?" או "למה לא הכנתי שיעורים, אולי אם הייתי ילד טוב, אבא לא היה מרביץ לאימא?" וגם "למה לא חזרתי בזמן הביתה, אולי הייתי עוצר את אבא מלרצוח את אימא?". אלה שאלות קשות המטרידות ילדים רבים שחוו סיטואציה אלימה בין הוריהם. יש בהם השואלים את השאלות בגלוי אך אחרים לא תמיד מצליחים אפילו לתת מילים לשאלות המטרידות אותם. מצב זה גורם לילדים לפרש אירועים מתוך החרדות שלהם, ולתת לגוף לדבר את הרגשות הקשים המודחקים דרך ההתנהגות ותופעות סומאטיות ). לתפיסתנו, תפקידו של Bowlby, 1988 ;2021 , (ואן דר קולק המטפל מאפשר חשיפה והתייחסות ישירה לשאלות, כך שהילד יקבל מענה בהיבט הרגשי של תחושות אשמה, כעס, כאב והזדהות, אך גם מענה בהיבט המוסרי הדורש התייחסות ערכית למעשה האסור של ההורה. מענה משולב כזה, המתייחס הן לרגשות והן להיבט המוסרי של המעשה האלים, יכול לאפשר לילד להבחין בין רגשותיו המורכבים כלפי הקורבן או התוקפן ובין האמירה המוסרית הנוגעת למעשיו הפוגעניים. סיכום ותקווה לעתיד שמחתי מאוד, כמטפלים אחרים בתחום זה, על הפסיקה התקדימית, לנוכח המסר הערכי והטיפולי שהיא מעבירה ביחס לבנה של איסקוב וביחס לילדים החשופים לאלימות. כעת נדרש לתרגם את הפסיקה להבנה שלא רק חשיפה של ילדים למעשה קיצוני כניסיון לרצח גורמת נזק משמעותי להתפתחותם התקינה של ילדים — ולכן היא התעללות נפשית לכל דבר — אלא גם חשיפה מתמשכת שלהם לאלימות בין הוריהם. לא פחות חשוב הוא ההכרח לפעול לזיהוי של ילדים החשופים לאלימות בין הוריהם ולייחד תכנון ותקצוב הולמים שיאפשרו פיתוח שפה משותפת ועבודה משולבת של מערכות הרווחה, החינוך, הבריאות, המשטרה והמשפט, כדי לצמצם את הפגיעה בילדים הללו בהווה ואת השלכותיה על התפתחותם בעתיד. מחקרים מוכיחים כי לא רק שהתפתחותם של הילדים

שחשות שאינן מוגנות למרות הגשת תלונה במשטרה, או גברים החשים מואשמים/מורחקים על לא עוול בכפם). לפיכך ילדים אלו, המאופיינים בהיקשרות לא בטוחה אל הוריהם ונחשפים לאלימות בין שתי דמויות ההיקשרות הקרובות להם, נתונים בסיכון גבוה להעברה בין-דורית של דפוסי האלימות שהם נחשפו אליהם בבית, ולתפיסה מעוותת של מערכות .)Fong et al., 2019( ההגנה והצדק מצב מורכב זה מזמין התערבות טיפולית שתאפשר לילדים לשתף את רגשותיהם ומחשבותיהם ותסייע להם לחוש Edleson et al.,( ביטחון בתפיסת עולמם ובהבנת חוויותיהם ). התערבות מכוונת טראומה והיקשרות, שבכוחה לסייע 2011 להורה ולילד לשנות את הייחוסים וההשלכות שיש להם זה כלפי זה בעקבות האירועים הטראומטיים שאליהם נחשפו, יכולה לקדם את ההתפתחות המוסרית הבריאה של הילד ). מטרה זו Edleson, et al., 2011; Kochanska & Kim, 2012( ניתנת להשגה על ידי עיבוד הטראומה של הילד ושל דמויות ובעזרת מתן פשר Chamberlain, 2018(( ההיקשרות שלו Lieberman & Van( ומשמעות לאירועים הטראומטיים שחוו .)Horn, 2009 - גישה טיפולית לילדים נפגעי אלימות CPP הגיל הצעיר הוא גורם סיכון, אך במקרה שהאלימות נפסקת וניתנת לילד ולמשפחתו התערבות טיפולית מתאימה ובזמן, הסיכוי להחלמה ולחזרה למסלול התפתחותי תקין טוב יותר, וכן היכולת למנוע את הישנות מעגל האלימות בדור הבא. על בסיס ההבנות וההנחות הללו נבנתה גישה טיפולית הורה־ילד ). זוהי גישה child parent psychotherapy( ממוקדת טראומה המושתתת על מודל מבוסס ראיות לטיפול בילדים צעירים החשופים לאלימות. מחקרים מראים כי טיפול זה, הניתן לילדים בני אפס עד חמש יחד עם הוריהם, משיג תוצאות מרשימות של הפחתה בסימני המצוקה הפוסט־טראומטיים שהילד חווה ושל שיפור ביכולתם של ההורים לתת מענה מותאם לצורכי הילד. מחקרי אורך מצאו גם שתוצאות הטיפול נשמרות לאורך ). הטיפול בגישה זו משקם ומחזק את Toth et al., 2018( זמן דפוס ההיקשרות ההורית הבטוחה בין הילד ובין ההורה, ובכך מאפשר תמיכה בהתפתחותו התקינה של הילד מבחינה קוגניטיבית, רגשית, מוסרית וחברתית. אחד מעקרונות ההתערבות הוא 'לדבר את הבלתי מדובר' ) –לתת הכרה למה Lieberman & Van Horn, 2009( .)Bowlby, 1988( שהילד יודע ולתקף את מה שהוא מרגיש עיקרון זה מבוסס על ההבנה שהילד מבטא בהתנהגותו את

I נקודת מפגש 37