מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

ניכור מטריד

1 רות הלפרין-קדרי 2 ורות זפרן

טענות על 'ניכור הורי' בסכסוכי משפחה — עילת סל גורפת ושימוש מרובה השימוש במונח ניכור הורי על מגוון מופעיו אינו חדש, אולם נוכחותו בשיח המשפטי ובפרט בפסיקה של הערכאות הדיוניות הדנות בסכסוכי משפחה הפכה בשנים האחרונות לשגורה וכמעט שגרתית. דומה שלא יידון היום סכסוך בעצימות גבוהה בבית המשפט לענייני משפחה בין הורים על הסדרי שהות ילדיהם מבלי שתועלה בו טענה על ניכור הורי. מאזכורים מעטים בראשית שנות האלפיים ועד אמצע העשור הראשון של האלף, הגענו בשלוש השנים האחרונות לעשרות התייחסויות בשנה, וגם זאת – יש לזכור – במציאות שבה רק מיעוט מקרב פסקי הדין מתפרסמים. עורכי דין מדווחים כי הטענה על ניכור הורי עולה ברבים מהסכסוכים המשפטיים-משפחתיים בעצימות גבוהה. כמעט בכל מקרה שבו קשר בין הורה לילד עומד לפני קושי, וילד מסרב לקשר בכלל או בתדירות הנתפסת על ידי ההורה כמספקת, נטענת טענה על ניכור הורי. סירוב לקשר או קשיים בניהולו של הקשר מתויגים על ידי עורכי הדין כניכור הורי גם כאשר הקשיים אינם מתאפיינים במה שנתפס מסורתית כניכור הורי, קרי – פגיעה בקשר שהיא תוצר, לכאורה, של חבלה מכוונת מצד ההורה השני בקשר בין הילד להורה. ואולם מרגע שנעשה שימוש במונח ניכור הורי (תהיה הסיבה לפגיעה בקשר ועוצמתה אשר תהיה), הסכסוך עלול להיות מתועל לנתיב ייחודי, המשפחה תופנה לאבחון (ולעיתים אף לטיפול) אצל 'מומחה לניכור הורי' (מומחיות שאינה מוכרת פורמלית בתחום הטיפולי), והמומחים, המשתייכים לקבוצה קטנה של אנשי ונשות טיפול, מביאים בפני בית המשפט קו דומה של המלצות כיצד לטפל בקושי האמור. פרופ' רות הלפרין-קדרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן 1 היא ראשת המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן. פרופ' רות זפרן היא חברת סגל בבית ספר הארי רדזינר למשפטים 2 באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי) הרצליה.

iStock

I נקודת מפגש 51