מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

רות הלפרין-קדרי ורות זפרן

הטענות לניכור הורי מועלות כנגד טענות לאלימות נגד הילדים, הסיכוי שבית המשפט ידחה את האחרונות עולה פי ארבעה. עוד מצא המחקר כי כאשר אימהות טוענות לקיומה של אלימות ואבות טוענים מנגד לקיומו של ניכור הורי, אימהות מהמקרים. אפילו במקרים שבהם 50%- מאבדות משמורת בכ בית המשפט מצא כי אכן הייתה אלימות מצד האב, אלא שהייתה גם הסתה מצד האם – אימהות איבדו משמורת מהמקרים. כלומר, במקרים רבים שבהם אכן קיימת 43%- ב הסתה בעקבות אלימות, בתי המשפט בחרו לתת עדיפות מחויבות המערכת לטענות לניכור הורי או, בלשונה של מאייר, השיפוטית בארצות הברית לטפל בניכור הורי גוברת על ממצאים מחויבותה להגן על ילדים מפני פגיעה והתעללות. ,)Neilson, 2018( אלה תואמים ממצאי מחקרים מקנדה Birchall & Choudhry, 2021; Silberg & Dallam,( מאנגליה ), אשר מצאו כולם Webb et al., 2021( ) ומאוסטרליה 2019 הטיות מגדריות נגד נשים בקרב בתי משפט ובקרב מומחים הממונים על ידי בתי משפט. המסקנה היא שגם היום סוכני המשפט אינם מאמינים לנשים ולילדים, וטענות לניכור הורי מחזקות אי אמון זה ומהוות כלי יעיל במיוחד לדחיית דיווחים על אלימות במשפחה. ואם לא די בכך, גם ועדות ממשלתיות לבדיקת בתי המשפט לענייני משפחה באנגליה ובאוסטרליה, אשר מונו בעקבות ביקורת ציבורית ודיווחים מדאיגים בכל אחת ממדינות אלה על טיפולם במצבי אלימות במשפחה, העלו ממצאים דומים 2020 ולא פחות מטרידים. כך למשל, בדוח האנגלי משנת ,The Harms Report ) שכונה Ministry of Justice, 2020( מצאה הוועדה כי בתי המשפט מציבים סדרה של מחסומים לפני קורבנות אלימות במשפחה, ובראשם 'תרבות הפרו- קשר' (קשר בכל מצב ובכל מחיר). לתרבות זו שותפים שופטים ושופטות וכן מומחים ומומחיות, והיא גורמת לאי אמון ולמינימליזציה שיטתית של טענות בדבר אלימות, ולקבלה בלתי מבוקרת של טענות נגד, לרבות טענות בדבר ניכור הורי. העדויות והממצאים המובאים בדוח האנגלי מוכרים עד כאב, והם נקראים כאילו תיעדו אתהמתרחשבמקומותינו. להמחשת הסכנה הברורה של הכחשת האלימות במשפחה, הטבועה גם בהתנהלותם של בתי המשפט למשפחה בישראל, בחרנו לסיים בפסק דין שבו בית המשפט אף גורס כי טענות שהעלה הורה אחד בדבר פגיעה (לרבות ניצול מיני) של ההורה השני בילד נועדו אך ורק לנכר את הילד מן ההורה ולהוביל באופן שקרי לניתוקו מהורהו, ובלשונו של בית המשפט: "אומר, כי לתופעת הניכור ההורי, לצערנו קיים "קרוב משפחה" מכוער נוסף והוא מה שכינינו בשעתו "דוקטרינת הפדופיליה". במילים אחרות, תופעת המנכרים היא להאשים את ההורה האחר בתופעה מינית, ביודעם כי תופעה כזו תביא מיידית

הסיכון הפוטנציאלי בעמדת בתי המשפט מעבר לקשיים הכרוכים בפרוצדורה המיוחדת של שופט מוקד, הסותרת את אחת מתכליות היסוד של בית המשפט לענייני משפחה – שופט אחד המכיר את המשפחה על מכלול תביעותיה ופוסק באופן הוליסטי ורב-ממדי במגוון ענייניה, הרי המהירות שבה הוא מכריע בבקשות הנוגעות לניכור הורי, ועל פי המתחייב מנוהל הנשיאה, מכתיב מגבלה אינהרנטית על בירור גורמיה של הבעיה. ההתמקדות ביעד של חידוש קשר מהיר, והשימוש בפתרונות כוחניים לעיתים, מייצרים קושי בהבנת התמונה בכללותה, ובאיתור גורמי סיכון לילד. תיעול רבות מן הבקשות לשופט אחד עלול ליצור דומיננטיות של קול אחד, וכך גם הסתייעות בקבוצה קטנה של מומחים לתחום (מומחיות שלא הוכרה פורמלית, כאמור) עלולה להכתיב קול אחד ותפיסת עולם משפטית-טיפולית אחת, באופן שלא יאפשר שיח תוך ובין-דיסציפלינרי. הסכנה בולטת במיוחד בסכסוכי משמורת שבהם עולות טענות לאלימות מצד הורה אחד, ומנגד מועלות טענות לניכור הורי מצד ההורה האחר. הדינמיקה, כפי שאנחנו לומדות עליה מהמחקר מעבר לים בתחום זה, היא כזאת: הצד שכנגדו מועלות טענות לאלימות – על פי רוב האב – טוען כי ההאשמות אינן אלא ביטוי נוסף להסתה ולניכור הורי מצד ההורה המאשים. במצב זה, כאשר טענת הניכור ההורי עולה כתגובה לטענות אלימות, היא מצליחה פעמים רבות להסיט את הדיון מדפוסי ההתנהגות האלימים של ההורה שלכאורה מנוכר ומהשפעתם על שלומו של הילד, כך שמייד מוטל ספק באמיתות הדיווח של ההורה האחר – ברוב המקרים האם – על אלימות כלפי הילדים. למעשה, בדרך זו לא נבדק כלל החשש לאלימות ומידת המסוכנות לאותו ילד או ילדה, וזאת בשעה שמחקרים מראים כי לעיתים קרובות, דווקא לאחר סיום הקשר הזוגי והתפרקות הנישואין, ילדים חשים ביטחון לשתף את אחד ההורים בפגיעות מיניות או באלימות שננקטה כלפיהם, וכך גם נשים שהיו בעצמן קורבנות לאלימות. מחקרים שנערכו בנושא זה בארצות הברית ובעולם מוכיחים כי האסטרטגיה של העלאת טענות על ניכור הורי יעילה ביותר, והיא מצליחה לאיין טיעונים בדבר אלימות. המחקר האמפירי המקיף ביותר עד היום לבדיקת השפעתה של העלאת טענות של ניכור הורי על הכרעות שיפוטיות הוא מחקרה של פרופ׳ ג׳ואן מאייר, מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארצות הברית, במימון משרד המשפטים האמריקאי, 2019 אשר נערך בשנת החלטות ערעורי משפחה ברחבי 4,500- ובו נבחנו קרוב ל ). מחקר זה מצא כי בסכסוכים Meier, 2020( ארצות הברית שבהם האב מעלה טיעון של ניכור הורי הסיכוי שבית המשפט ידחה טענות לאלימות שהופנו כלפיו עולה פי שניים. כאשר

נקודת מפגש I 54