מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

ניכור מטריד

הסירוב של הילד להתראות עם אחד ההורים. הנחת היסוד של בית המשפט היא שניתוק קשר בן ילד להורה מייצר נזק בלתי הפיך, והוא אף עולה כדי התעללות בילד, ולפיכך יש למגרו באופן מיידי, ובלשונו של בית המשפט: ״מעבר לאמירת המחוקק ולסברה המקצועית כי ניכור הורי אינו יכול לעלות בקנה אחד עם טובתו של ילד, שהרי ניכור הורי נתפש בעיני אנשי המקצוע וגם בפסיקה כהתעללות בקטין, אזי אומר כי גם אם יימצא המקרה בו צריך לומר שטובת הילד היא לעת הזו להשלים עם הניכור ההורי, ספק אם בית המשפט יכול להסתפק בפסק דין שכזה, שכן אי חוקיות ומניעתה קודמת אפילו לעיקרון המלאכותי של טובת מ. ד נ' 22078-03-18 ] הילד" (תמ"ש [משפחה תל אביב-יפו ], אמירה שעליה חוזר בית המשפט גם 21.01.2019 ס. ס [נבו י.ח. נ' א.ח [נבו 29666-04-19 בפסקי דין אחרים, כגון תלה"מ .)]20.4.20 עמדה זאת מובילה את בית המשפט לפעול לעיתים בנחרצות (ולטענתנו, בנחרצות רבה מדי) כנגד התופעה שהוא מזהה כניכור הורי, ולנקוט סעדים של כפיית טיפול לחידוש קשר עם ההורה הדחוי. סעדים אלה עולים לעיתים עד כדי שינוי המשמורת והעברת הילד בעל כורחו להורה שאיתו אין לו קשר, ואפילו עד כדי הוצאתו מן הבית והעברתו למרכז חירום או למרכז טיפולי שבו ינותק משני הוריו לפחות בשלב הביניים, ועד שיהיה אפשר להבטיח קשר עם ההורה המנוכר, או באיום 3. בכל אלה בין שלל הסעדים אפשר למצוא – לצד החלפת משמורת או הוצאה ממשמורת ואיום באלה – גם סנקציות כספיות, כגון ביטול מזונות, הטלת קנס על כל מפגש שלא מתקיים, תשלום הוצאות משפט גבוהות והטלת תשלום הוצאות מומחה מטרת ההחמרה 4. המעורב בתיק על הצד המנכר, כביכול בסנקציות המופעלות על ידי בית המשפט אינה רק להניע לפעולה או להניא מפעולה את בעלי הדין אלא גם לבסס "... מדיניות המשפטית של הכחדת תופעת הניכור ההורי והרתעת 5"... הציבור מפני הליכה בדרך זו

). כבר כאן Meier, 2020( מסיבות של כעס, עוינות או פתולוגיה אפשר לראות כי ההגדרה עצמה טומנת בחובה אתגר, בצורך לשלול בוודאות כל סיבה אחרת לסרבנות קשר, לרבות סיבות הנעוצות בהתנהגות ההורה הדחוי, כגון הזנחה, אלימות כלפי הילד או אלימות כלפי ההורה האחר. עמדת בתי המשפט: שמירה על קשר עם שני ההורים בכל מצב ובכל מחיר נדמה כי מינויו של שופט המוקד נובע לא רק מהעלייה בטענות לניכור הורי בסכסוכי משפחה אלא מתפיסת עולם כוללת המדגישה את חשיבות שמירת הקשר בין ילד לשני הוריו ומהיישום הייחודי שלה במשפט הישראלי בשנים האחרונות. כפי שחושף מחקרה של אורית ג'קמן, הפסיקה הישראלית חותרת להבטחת משמורת משותפת (או כפי שנהוג לכנותה היום 'אחריות הורית משותפת'), מתוך קביעה שיפוטית התומכת בחלוקת הטיפול הפיזי בילדים בשיעור ). עמדה זו הפכה 2020 , דומה בין ההורים (ג'קמן-לדאני להיות רווחת ביותר ודחקה את ההסדר שהיה מקובל עד השנים האחרונות בדבר משמורת אימהית עם הסדרי ביקור רחבים לאב. לעמדה שיפוטית זאת אין כמעט אח ורע בעולם, ,)2021 , כפי שמלמדת אותנו סקירתה של דפנה הקר (הקר שממנה עולה כי גם שיטות שאימצו נורמה של משמורת משותפת אינן מיישמות אותה כמשמורת שווה של ההורים, אלא כמשמורת הכוללת מפגשים וקשר רחבים עם ההורה מהזמן, במתכונת 30% השני אך בשיעור שאינו עולה על שאפיינה את ישראל עד השנים האחרונות. לעמדת היסוד האמורה נלווית עמדה החוזרת על עצמה בפסיקתם של שופטי המשפחה, שלפיה יש לשמור על הקשר בין הילד ובין שני ההורים בכל מצב ובכל מחיר. הנחת יסוד זאת מובילה את בית המשפט לפעול ברבים מן המקרים, שבהם מועלית טענה לניכור הורי, בנחרצות ובמהירות, כדי לנסות להבטיח חידושו של הקשר, לא פעם מבלי לרדת לעומקם של דברים ומבלי לברר מה עומד ביסוד

ראו לדוגמה את ההחלטה הזאת: ״הגיע הזמן, בבחינת שלב ראשון, להפקיע את המשמורת הבלעדית בקטין שהיא בידי האם ובשלב זה לחלקה בינה 3 , לא פורסם). 5.4.21 , מ.מ נ׳ מ.מ.ו 21842-02-21 לבין אפוטרופוס לדין״ (מתוך החלטת בימ״ש קמא, המובאת במלואה בפסה״ד של הערעור, רמ״ש חשוב לציין כי החלטה זאת נהפכה בפסק הדין של ערעור. ובמקרה אחר, ראו: "... אני ממנה את... ומורה לה לגרום לכך שהאב יפגוש בקטינים יום. בשלב זה אני מורה לשירותי הרווחה, 45 ימים מהיום וכל מפגש ילווה בדיווח לבית המשפט... אומר כי הטיפול צריך להסתיים תוך 7 וזאת תוך במידה והטיפול לא יצלח, כי יהיו ערוכים הם להעברת המשמורת לאב והכנת תכנית טיפול מתאימה לילדים – העברה אשר תיעשה במישרין או דרך קלט חירום... בשלב זה תישא האם בהוצאות [המומחית] ותוך שמנחה אני את שירותי הרווחה, כי בהינתן החלטה של בית המשפט או אי דיווח ואל תאמר לי האם כי אזהרה אחרונה זו לא נשמעה ובקול רם על הצלחתה [של המומחית]... לא יהא מנוס אלא מנקיטת הליכים לפי חוק הנוער ... , בהחלטת בית המשפט לפתוח בהליך הצהרת נזקקות על הקטינים. 18.9.19 [ההדגשות במקור]." יש לציין כי איום זה מומש זמן קצר לאחר מכן, ביום החלטה זאת לא פורסמה, אך היא נמצאת בידי הכותבות. .5.3.19 פלוני נ' פלונית, פסיקה י״א, נבו 55946-11-16 תיאור מגוון האמצעים מובא במרוכז בפסק דין של השופט דרורי מבית המשפט המחוזי, ברמ"ש 4 .67 , פסקה 21.01.2019 מ. ד נ' ס. ס (נבו 22078-03-18 ) (תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו 5

I נקודת מפגש 53