מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

טובות השתיים מן האחת

תיאור מקרה , היא בת לדוד ורחל (שמות בדויים). הוריה 2014 גלי, ילידת הם אקדמאים העוסקים במקצועות חופשיים. בני הזוג לא נישאו מעולם, הם הכירו כמה חודשים בטרם הרתה רחל ונפרדו כחצי שנה לאחר לידתה של גלי. גלי ואִימה התגוררו יחדיו והאם סירבה לאפשר לאב להיפגש עם בתו. כשגלי הייתה בת כעשרה חודשים פנתה האם לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה שלא לאפשר את המפגשים של האב עם בתו, בטענה שהוא פוגע בה מינית. בד בבד פנה האב אף הוא לבית המשפט בבקשה להסדיר זמני שהות נרחבים עם בתו. ביהמ"ש פנה לעו"ס לעניין סדרי דין במחלקה לשירותים חברתיים והורה על קבלת תסקיר. בנקודת זמן זו החלה מעורבות אינטנסיבית של עו"ס לעניין סדרי דין ועו"ס לפי חוק הנוער במשפחה. ככל שנבחן המידע שהמשיך להגיע אל המחלקה והועמקה ההיכרות עם המשפחה, כך עלתה מורכבות משמעותית בהערכת צורכי המשפחה והסיכון לקטינה וכן בבניית תוכנית טיפול בהתאמה. במהלך השנים התקיימו ועדות תכנון טיפול, ועדות תסקירים, הוגשו בקשות ועדכונים לביהמ"ש לענייני משפחה (גם בשבתו כבימ"ש לנוער), ונערכו אבחוני מסוגלות הורית לשני ההורים. לבסוף נקבעו הסדרי שהות בין האב לקטינה, שכללו לינה ואף עוגנו בהחלטות שיפוטיות. במסגרת חובת הדיווח טופלו שבעה דיווחים על פי חוק העונשין בחשד לפגיעה מינית של האב בקטינה. התקיימו כמה חקירות ילדים, ומהן לא עלתה עדות לפגיעה. על אף ממצאי החקירות, האם המשיכה לטעון שבתה נפגעת בידי אביה ובחרה לפנות למרכז הגנה לצורך חקירה (המרכז פועל ,)2008 מתוקף חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות ובפעם אחרת פנתה למיון בבית חולים שם נערכה לקטינה בדיקה רפואית, נלקחה ערכת אונס וכן ניתן לה טיפול תרופתי מונע נגד מחלות מין, ובכלל זה איידס. האב נחקר פעמים אחדות כחשוד בפגיעה בבתו, נלקחו ממנו דגימות לצורך בדיקת מחלות מין והוא אף התקין מיוזמתו מצלמות בביתו כדי לנסות להתגונן מפני תלונות עתידיות ולחוש ביטחון רב יותר בביתו. לאורך השנים היה תפקודה של גלי בכל המישורים תקין ואף מעבר לכך. הדיווחים שהתקבלו, בעיקר מהמסגרות החינוכיות, וכן מהתרשמות גורמי הטיפול במחלקה, תיארו ילדה שמחה, חברותית, מטופחת ומפותחת מבחינה ורבלית. ניסיונות להתערבויות אבחוניות וטיפוליות שנעשו במהלך

השנים כללו אבחון מסוגלות הורית לשני ההורים ומסוכנות מינית נרחבת של האב (במכונים פרטיים ייעודיים), טיפול דיאדי ופרטני בתחנה לטיפול משפחתי, אבחון וטיפול פרטני לקטינה, טיפול הדרכתי להוריה במכון ייעודי המתמחה בטיפול בפגיעות מיניות, וכן התערבות טיפולית פרטנית, דיאדית והדרכתית ביחידה ייעוצית-טיפולית להורים ולבתם. בשלב הזה הביעה האם חוסר אמון במערכת הרווחה והמשפט ודבקה בעמדתה כי בתה נפגעת ואין לאפשר את הקשר עם אביה. האב טען לחפותו ולפגיעה של האם בקטינה, ומתוך דאגה לשלומה של בתו הגיש בקשה להעברת בתו למשמורתו. נוכח המידע שנאסף, התגבשה אבחנה שעל בסיסה תמכו גורמי הטיפול בבקשתו של האב, מתוך הבנה ברורה כי זוהי טובתה של הקטינה. רקע תיאורטי סכסוך הורי בעצימות גבוהה מנקודת מבטם של הילדים הוא אירוע שנכפה עליהם. הילדים חווים את אובדן שלמות המשפחה, אובדן הנורמטיביות ואובדן האמון בהוריהם שיגנו עליהם מפני כל קושי. הילדים מתמודדים עם אובדן תחושת ביטחון שבא ממשפחה שלמה, ובמקרים שבהם שוררת עוינות קשה בין ההורים מתווסף לכך משבר נאמנות. הילד נאלץ להתמודד עם מצב של דיסוננס קוגניטיבי, אין לו רשות לאהוב את שני ההורים באותה המידה, הוא חייב להפגין נאמנות מוחלטת לאחד ההורים (לרוב – להורה שעימו הוא מתגורר רוב הזמן) .)2018 , (גוטליב מחקרים רבים עסקו בתלונות שווא על פגיעה בילדים. הספרות מלמדת כי במקרים של מאבק בין ההורים על משמורת הילדים, הורים רבים מגישים תלונת שווא נגד ההורה האחר בגין פגיעה בילדים. מקרים אלה קשים לטיפול ולהוכחה. כדי שתלונה תיחשב לתלונת שווא יש להוכיח כי ההורה שהגיש את התלונה ידע שהוא מגיש תלונת שווא וכי עשה זאת בזדון. גם כאשר מתברר שתוכן התלונה שהגישו ההורים זה נגד זה אינו נכון, ההורה המתלונן תמיד יכול לטעון כי הגיש את תלונתו בתום לב ומתוך אמונה שהדברים נכונים. מחקרים שבחנו את הנזק הספציפי הנגרם לילדים מתלונת שווא המייחסת לאחד ההורים פגיעה בהם מצאו כי לתלונות אלה יש השלכות מרחיקות לכת על מצבם הנפשי של הילדים; הן מציבות את הילדים בליבו של קונפליקט בין ההורים, ועליהם לבחור בין שני נרטיבים סותרים – לא רק

I נקודת מפגש 61