מכון חרוב - נקודת מפגש - גיליון 22 - ינואר 2022

אביטל סופר, שפרה מויאל ותמי בלדב

בנוגע לקשר שלהם עם ההורה, אלא אף בשאלות עובדתיות הנוגעות לפגיעה הנטענת, שהרי הכחשה של תוכן התלונה תהיה קריאת תיגר על ההורה שהגיש את התלונה. הילדים מסיקים כי אם לא ישתפו פעולה עם ההורה שהגיש את התלונה יתויגו על ידו ויקבלו ממנו מידה של עוינות. מתוך כך, במקרים רבים ילדים בוחרים לאמץ את נרטיב התלונה. אף שהתלונה שקרית מבחינה אובייקטיבית, הם מפתחים סימפטומים של קורבנות להתעללות ופגיעה. נמצא כי נזקים אלה אינם ניתנים לתיקון גם אם יתברר בדיעבד כי התלונה .)2016 , הייתה שקרית (מזא"ה )Grattagliano, 2014( מחקרו של גראטאליאנו ועמיתים מכלל הדיווחים על פגיעה מינית 30%- מצביע על כך ש לכאורה בילדים, מצד הורה אחד על משנהו, התגלו כדיווחים שקריים. מטרת ההורה המאשים, מעבר לסכסוך הזוגי, היא נקמה. ההורה המאשים אינו חושב על טובתו של הילד, והוא מוּנע אך ורק על ידי הרצון לפגוע בבן הזוג. המחקר מראה כי לילד יש פוטנציאל קוגניטיבי להאמין בסיפור שיקרי או לבנות אותו, ובכך לסבך חקירה משפטית בנושא התעללות מינית. במקרים מהסוג שתואר, האשמות בהתעללות מינית עשויות להיות 'חרב פיפיות' פוגענית ומתישה: במקום כלי להגנה הן משמשות אמצעי לפגיעה או להתקפה בידי ילדים או מבוגרים שמסוגלים לנצל שקרים ומצבים למטרתם האישית. חלוקת העבודה בין עו"ס לחוק הנוער ובין עו"ס לסדרי דין עקב הצורך לשלב ידיים ולראות את המקרה מזוויות שונות, נוהל פרסם משרד הרווחה 2016 חוקיות וטיפוליות, בשנת בין עובדים סוציאליים לעניין סדרי דין ובין עובדים שותפות סוציאליים לפי חוק הנוער. מטרת הנוהל – להגדיר דרכי עבודה ושיתופי פעולה במצבים שהחוקים משיקים בהם זה לזה ונדרשת שותפות מכורח חוק ו/או מציאות מורכבת. העבודה המשותפת נדרשת כדי להתמודד טוב יותר עם מורכבות הטיפול במשפחות, והיא נעשית הן ברמת השטח והן ברמת המחוז/המטה ככל שיש בכך צורך. על העבודה להתבסס על היכרות של הסמכויות והחוקים השונים, על שיח מקצועי משותף ופתוח ועל התייעצות הדדית בתוך המחלקות לשירותים חברתיים במסגרת ועדות תכנון טיפול, ועדות תסקירים וכדומה. בנוהל יש התייחסות לכמה צמתים שבהם הסיכון לילד מועצם נוכח הסכסוך הזוגי, ובהתאם לכך הקשר בין החוקים השונים מתחזק אף הוא.

דיון המצבים המורכבים, שבהם מדובר בהערכה על בסיס נתונים משתנים וחלקיים והאמת מתגלה בהדרגה ובאופן חלקי ואינה אבסולוטית, מציבים לפני גורמי הטיפול אתגרים רבים. המורכבויות הן משפטיות, מוסריות ורגשיות, נוכח הקושי וההתחבטויות סביב שאלת טובתו של הקטין, הצורך 'להפוך כל אבן', למצות את התהליך ולוודא שנעשה כל שביכולתנו כדי לחתור לחקר האמת (ככל האפשר). מטרת-העל היא להבטיח שטובת הקטין מושגת ושהוא אינו נפגע במהלך הסכסוך, אולם בהימשכות ההליך עצמו יש משום פגיעה. גורמים רבים המעורבים ופעילים בעולמם של המשפחה ושל הילד ובסכסוך עצמו עשויים להשפיע על תהליך ההתערבות בעוצמות משתנות, מה שמשליך במישרין על אינטנסיביות הטיפול ועל דאגות המטפלים ומצוקותיהם. במקרה שתואר לעיל השתנתה אינטנסיביות ההתערבות של כל אחד מבעלי התפקידים על פי חוק בשלבים השונים של התהליך, על פי ההערכה המשותפת ומטרות הטיפול. עו"ס לעניין סדרי דין ועו"ס לפי חוק הנוער היוו יחידה מקצועית פעילה לאורך כל תהליך ההתערבות, הן בשטח והן בפיקוח המחוזי. כך למשל, כשאִימה של גלי דיווחה בפעם השישית שהאב פוגע בה, עו"ס לפי חוק הנוער ועו"ס לעניין סדרי דין קיימו התייעצות משותפת ברוח הנוהל המדבר על שותפות הן בשגרה והן במקרים המורכבים והחריגים, וקיבלו עליהם אחריות משותפת מתוך מחשבה על כל הנגזרות והמשמעויות של כל החלטה שתתקבל: משמעותה של חקירה נוספת בהיבט של טובת הילדה, הנזק שנגרם או עלול להיגרם לה, שיתוף הפעולה של האב, המסר המועבר לאם, הסיכוי למידע נוסף או אחר מעבר למה שידוע עד כה, המסר המועבר לגלי הנוגע לתמת הפגיעה, השימוש בחוק כפלטפורמה להמשך פגיעה, משמעות המשך הסדרי השהות ועוד. דוגמה נוספת הייתה כאשר פנתה האם לביהמ"ש בבקשה לצמצם הסדרי שהות של הקטינה עם אביה כך שלא יכללו לינה, לנוכח חששה מפגיעה. בית המשפט דרש מעו"ס לעניין סדרי דין להביע את עמדתה בעניין; נעשתה חשיבה משותפת של עו"ס לעניין סדרי דין ושל עו"ס לחוק הנוער יחד עם גורמי הטיפול, מתוך שקלול של כל הנימוקים הרלוונטיים המביאים בחשבון ראייה אינטגרטיבית ורחבה של המשפחה.

נקודת מפגש I 62